בְּעֶזְרַת ה' יִתְבָּרַךְ – יוֹם ג' פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ, ד' תִּשְׁרֵי, שְׁנַת ה'תשפ"ז
לִכְבוֹד ... נֵרוֹ יָאִיר, קִרְיַת בְּרֶסְלֶב
אַשְׁרֵינוּ מַה טוֹב חֶלְקֵינוּ, שֶׁזָכִינוּ לִהְיוֹת אֵצֶל רַבֵּנוּ בְּאוּמַן עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה, שָׁבַרְנוּ אֶת כָּל הַמְנִיעוֹת; אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לִשְׂמוֹחַ מְאֹד, רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר (חַיֵּי מוֹהֲרֵ״ן, סִימָן תג): "מִי שֶׁהָיָה אֶצְלִי עַל רֹאשׁ הַשָּׁנָה צָרִיךְ לִשְׂמוֹחַ מְאֹד כָּל הַשָּׁנָה".
לְגַבֵּי לַעֲזֹב אֶת הָעֲבוֹדָה וּלְהִתְיַשֵׁב בַּכּוֹלֵל לִלְמוֹד; קַח אֶת הַכְּלָל שֶׁל יִתָּפַשְׂתָּ מְרְבָּה לֹא תָּפַשְׂתָּ, תָּפַשְׂתָּ מִיעוּט תָּפַשְׂתָּ' (סוּכָּה ה.); תְּנַסֶה לְאַט, לְאַט בְּכָל פַּעַם, בְּיוֹם רִאשׁוֹן לֹא עוֹבְדִים וְהַכֹּל סָגוּר אָז תֵּלֵךְ לַכּוֹלֵל. תְּדַבֵּר עִם רֹאשׁ הַכּוֹלֵל שֶׁיִּתֵּן לְךָ חַבְרוּתָא, תַּתְחִיל חֲצִי יוֹם, מֵעֶשֶׂר עַד הַשָּׁעָה שָׁלוֹשׁ, וְאַחֲרֵי תְּקוּפָה תִּלְמַד אֶת כָּל סֵדֶר הַכּוֹלֵל מֵהַשָּׁעָה עֶשֶׂר עַד הַשָּׁעָה שֵׁשׁ בָּעֶרֶב, שֶׁבַע שָׁעוֹת עִם הַפְסָקָה קְטַנָּה, וְאִם זֶה יַחֲזִיק מַעֲמָד כָּךְ כַּמָּה חֲדָשִׁים תַּעֲלֶה לְעוֹד יוֹם, וְאַחַר כָּךְ לְעוֹד יוֹם, אֲבָל אַל תַּתְחִיל עִם לַעֲזֹב אֶת הָעֲבוֹדָה וְאַחַר כָּךְ יִהְיֶה לֹא תָּפַשְׂתָּ', כִּי כְּשֶׁרוֹצִים לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה - לֹא עוֹשִׂים כְּלוּם, אֲבָל כְּשֶׁיּוֹדְעִים אֶת הַחֲשִׁיבוּת שֶׁל מְעַט - אֲזַי מַגִיעִים לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה; כְּפִי שֶׁהַצַדִּיק רַבִּי נָתָן אָמַר: "לָמַדְתִּי מֵרַבֵּנוּ מֵשָּׂג חָדָשׁ יִמְעַט גַּם כֵּן טוֹב', וְזֶה גָּרַם לִי לַעֲשׂוֹת הַרְבֵּה מְאֹד".
הַשֵּׁם יַעֲזֹר שֶׁתַּצְלִיחַ בְּכָל הָעִנְיָנִים.
גְמַר חֲתִימָה טוֹבָה.