יש לחקור כשאדם בא לקיים מצות ד' מינים איזה מהמינים צריך לקחת תחילה האתרוג או הלולב
הנה התוס' סוכה ל''ט ע''מ א' מקשים איך יש מציאות לברך על הארבע מינים עובר לעשייתן, הרי מיד שהגביהו יצא כדאמרינן בגמ' סוכה מ''ב ובאחד מהתרוצים תרצו ושמא משיתחיל ליטול לולב קודם שיטול האתרוג מברך והיינו עובר לעשייתן שמעכבים זה את זה, חזינן להדיא מדבריהם כשבאים לקיים מצות נטילת ארבעת המינים נוטלים קודם הלולב ואח''כ האתרוג, כן מדייק החתם סופר על הש''ס מדברי התוס'
וכן משמע ברמב"ם הלכות לולב פרק ז' הלכה ו' שכתב כשהוא נוטלם לצאת בהן מברך תחלה על נטילת לולב, ואחר כך נוטל האגודה הזאת בימינו ואתרוג בשמאלו, משמע להדיא דנוטל תחילה הלולב.
וכן כתב הרא"ש סוכה פרק ג' סימן י''ד מסתבר שמגביה הלולב תחלה שמזכירים אותו בברכה.
וכן כתב הטור אורח חיים הלכות לולב סימן תרנ''א וכשיטול הלולב בידו קודם שיטול האתרוג יברך על נטילת לולב ושהחיינו כדי שיברך קודם לעשייתו שאילו יטול ארבעתן קודם שיברך נמצא שכבר יצא קודם לעשייתו, וכן כתב החיי אדם כלל קמ''ח ס''ק י', וכן הביא השדי חמד מערכת ארבע המינים סימן נ' ס''ק י''ב, וכן כתב הכף החיים ס''ק נ''ט שכן מנהג העולם, ובהליכות שלמה פרק י''א מצות נטילת לולב בארחות הלכה ס''ק 75 כתב שכן נהג הגרשז''א וכסיים סילק את האתרוג תחילה.
אבל במגן אברהם סימן תרנ''א ס"ק ח', וכן בשל''ה, וכן בר''י אבן שעיב, וכן פוסק בבאר היטב סימן תרנ''א ס''ק ח', וכן באליה רבה שם ס''ק ז', וכן בסידור היעב''ץ, וכן בבעלזא נוהגים כן חולק על זה: דכתב דיטול תחלה האתרוג וכשמסלק יסלק הלולב תחלה דומיא דתפילין.
ומסיק לפי זה חידוש: ולכן לא יתננו לחבירו בידו אלא יניחנו ויתן לחבירו האתרוג.
ובמחצית השקל שם הסביר את דבריו: דבתפילין כתיב ואתחנן ו' ח' וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך, ודרשינן בגמ' מנחות ל''ו א' מדכתיב וקשרתם לאות על ידך תחלה, לכן צריך להניח תחלה של יד, ומדכתיב והיו לטטפות בין עיניך, דרשינן שם כל זמן שהן בין עיניך יהיו שתים. לכן כשחולצן, צריך לחלוץ של ראש תחלה, כמו שכתוב בש''ע סימן כ"ה סעיף ה' וסימן כ"ח סעיף ב' ולכן גם כאן, כיון שהוזכר בפסוק אמור כ''ג מ' אתרוג תחלה, יש ליטול האתרוג תחלה כמו בתפילין של יד, ואחר זה אמרינן מסברא, כמו בתפילין שמניח של יד תחלה וכשחולצן חולץ של יד לבסוף, הוא הדין בלולב כיון שנוטל האתרוג תחלה, כשמסירן יסיר של אתרוג לבסוף, אף על גב דבלולב ליכא קרא לזה כמו בתפלין.
ולכן לא יתננו לחבירו בידו: לפי שהוא צריך להניח מידו תחלה הלולב, וחברו צריך ליטול תחלה האתרוג, לכן יניח הראשון הלולב ויניחנו על גבי כלי או על גבי קרקע, ואחר כך יניח שם גם האתרוג, ואחר כך יקח חברו מאותו מקום האתרוג, ואחר כך הלולב.
ובאשל אברהם בוטשאטש כתב דיש עצה שהחזן נותן לשמש, והקהל יקח מהשמש.
ובדגול מרבבה לבעל הנודע ביהודה אורח חיים סימן תרנ''א סעיף ג' תמה על המגן אברהם איך חולק על כל הני הראשונים המובא לעיל שסוברים שצריך ליטול קודם הלולב.