איתא בגמ' סוכה ל''ז עמוד ב' אמר רבה לולב בימין, ואתרוג בשמאל, מאי טעמא הני תלתא מצות, והאי חדא מצוה.
ובמאירי שם כתב וכן בריטב''א ולאו דוקא ארבעתם מצות חלוקות שהרי ארבעתם מצוה אחת ומעכבין זה את זה, אלא פירושו שבזו שלשה חלקי המצוה וכל שיש בו רוב חלקי המצוה ראוי ליטלו בימין.
ושמעתי ממורי ורבי כ''ק מרן האדמו''ר מצאנז שליט''א בשולחן הטהור ליל שבת פרשת ואתחנן תשע''ח הערה נפלאה בדברי הגמ' הנ''ל: דהנה איתא במדרש דאתרוג רומז על צדיקים וגם הוא דבר שיש בו טעם וריח, ובאיכות הוא יותר משאר מינים, א''כ מדוע שלא יקדימו את החשוב ביותר, אלא דמכאן ראיה למה שחקר הגאון רבי יוסף ענגיל זצ''ל בספרו לקח טוב כלל ט''ז האם מעלת איכות עדיפא ממעלת כמות, ומכאן יהא ראיה שמעלת כמות עדיפא ממעלת איכות, דמקדמינן את הלולב כיון שיש בה ג' מינים לפני האתרוג אע''פ שזה יותר חשוב באיכות.
ושמחתי דמצאתי דהחתם סופר שם בסוכה כתב וז''ל ואתרוג הוא הצדיק הגדול אינו עמהם באגודה, נראה דזה היה סברת רבה שהקשה דהויא ליה ליטול אתרוג בימין שהוא הצדיק הגמור והמשמאילים בשמאל ועל כן תירץ מ"מ רבים עדיפי הן אל כביר לא ימאס אעפ"י שזה היחיד צדיק והיינו הני תלתא מצות ע''כ, והראיתי למרן שליט''א ומאוד נהנה, ואמר לי שרשם את החתם סופר בכתבים בשמי.