Skip to content
מתיקא כדובשא

מעדני דבש

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

אזמין לסעודתי אושפיזין עילאי: 'עילאי' (עם י' בסוף התיבה) בלשון ארמית זה לשון רבים (פי' האושפיזין החשובים) כאשר הכוונה על שבעת האושפיזין, אברהם יצחק יעקב וכו', אך בלשון יחיד ייאמר 'עִלָּאָה'. והנה, בחג הסוכות זכינו לשני מצוות עיקריות, האחת מצות סוכה והשנית מצוות ד' מינים המכונה בלשון חז"ל מצוות לולב כדברי המדרש תנחומא ויקרא, המבטא את חשיבות הימים שבין יוה"כ לסוכות: 'זה עסוק בסוכתו וזה בלולבו', כאשר הכוונה כמובן לכל הד' מינים, ובספה"ק האריכו לבאר הקשר בין ב' המצוות. במצות לולב ישנם שבעה פריטים, שהם: אתרוג, לולב, ב' ערבות וג' הדסים, וכנגדם יש במצות סוכה שבעה אושפיזין, המוזכרים כולם יחד בכל יום אך כל אחד מכוון שבעת ימי החג. לפי דברינו יוצא, שכשם שכל ז' הפריטים שבד' מינים נחשבין כיחידה אחת 'לולב', כך שבעת האושפיזין יקראו כיחידה אחת ואז מתאים לומר גם 'אושפיזין עִלָּאָה'.

עלאה מרמז בתוכו את ארבעת המינים ערבות לולב אתרוג הדסים: ואוסיף לדברי הנ"ל: כפי שהזכרנו כי ט"ו תשרי הוא יום תחילת עונת הזרע, והתורה מונה את שבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל, הרי כנגדם יש את ד' המינים שיש בהם שבעה דברים: ג' הדסים, ב' ערבות, לולב ואתרוג, הרי שבע דברים כנגד שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל ובנטילת מינים אלו וקיום המצוה, משפיע שפע לזרע הארץ ביום זה שהוא מעין ראש השנה לעונת הזרע כאמור.

איתא במדרש על הפסוק 'ולקחתם לכם ביום הראשון' ראשון לחשבון עֲוֹנוֹת, הכיצד? (פי' שלכאורה למחרת יוה"כ שנמחל הכל, מתחיל חשבון עֲוֹנוֹת, ולמה פירשו שביום הראשון של סוכות הוא ראשון לחשבון עֲוֹנוֹת?) ומאריך שם לבאר כי בימים שבין יוה"כ לחג הסוכות כל אחד עסוק בבניית הסוכה ובקניית ד' מינים ושאר ההכנות לחג ואין פנאי לחטא, ולכן רק ביום הראשון של סוכות הוא ראשון לחשבון עֲוֹנוֹת. כתב לי בעל 'עמלים בתורה' רעיון יפה בשם אביו. הקב"ה אמר לנח אחר יציאתו מן התיבה: 'עוד כל ימי הארץ, זרע וקציר וקר וחם וקיץ וחורף' ופירש"י שם, שהשנה מחולקת לששה עונות הללו, עונה ראשונה היא עונת זרע: מיום ט"ו תשרי עד י"ד כסלו, עונת קור: ט"ו כסלו עד י"ד שבט וכו' עיי"ש. ולפי"ז אפשר לפרש בדברי המדרש שיום ט"ו תשרי הוא 'ראשון לחשבון עונות' היינו היום הראשון של עונה ראשונה מעונות השנה הללו, וזה מתאים ומיוחד ליום זה שבו נוטלין את ד' המינים שסגולתם להשפיע שפע ביבול זרע השדה כפי שאנו אומרים ומתפללים בתפילות ההושענות כידוע.

הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת: יש לבאר מהו סוכת דוד הנופלת? ומתי יקים לנו? סוכה היא ענין של שלום ואחדות, כנאמר: 'הפורש סוכת שלום' 'ופרוש עלינו סוכת שלומך' ואיתא בירושלמי פ"א ה"א: דורו של דוד כולם צדיקים היו וע"י שהיה מחלוקת ביניהם היו יוצאים במלחמה והיו נופלים אבל דורו של אחאב עובדי ע"ז והיו יורדין למלחמה ונוצחין כי לא היה מחלוקת ביניהם. הרי, שכדי שסוכה תתקיים חייב שיהיה שלום שהרי כל מהותה היא 'סוכת שלום' המאחדת בתוכה את כולם כפי שבארבעת המינים יש את הערבה ללא טעם וריח יחד עם האתרוג שיש בו טעם וריח וכו'. ודוד הוא האושפיזין האחרון וביומו נפרדים מן הסוכה ומבקשים שכבר נזכה לסוכה הנצחית סוכת עורו של לויתן, ומלכות דוד תכון לנצח, ככתוב על אחרית הימים 'וסוכה תהיה לצל יומם' ואז לא יהיה שום מחלוקת רק שלום ושלוה אפי' בין החיות, כדברי הכתוב 'וגר זאב עם כבש' וכו'. וזה אנו מבקשים בסוף ברכת המזון על הגאולה: 'הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת', שהרי הנפילה בימי דוד היתה עקב המחלוקת, וסוכה היא שלום, שהיא תשרור כאשר מלכות בית דוד תחזור במהרה בימינו, כאמור, ותפילתנו לפני בורא עושם שיחיש גאולתנו וחג הסוכות שמסתיים ביומו של דוד יחזור במהרה בשלימות בביאת הגואל.

דבר צחות: כפי שציינו לעיל, סוכה נקראת 'סוכת שלום' חג הסוכות גם נקרא 'זמן שמחתנו', ויש לבאר מה הקשר ביניהם. ויש לומר כי בימות השנה, כאשר יש מריבה בבית, חושבים שזה רק בבית זה אך הדשא של השכן ירוק יותר ושם יש שלום ושלוה, אך כאשר יוצאים החוצה לשבעה ימים אזי שומעים את הקולות של השכנים ומבינים כי זה אותו דבר גם אצל השכנים, והרי 'צרת רבים חצי נחמה' זה נותן שמחה בלב. ודוקא לפעמים ע"י שרואים המריבה אצל השכן זה מראה לנו כמה מכוער הריב והמחלוקת ומעורר אותנו להיזהר בכבוד בני המשפחה, וזה ודאי גורם ל'סוכת שלום' ול'זמן שמחתנו'.

More in this printout

View the whole printout