Skip to content
מתיקא כדובשא

פרפראות מדובשים

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

ליקוטי גידולי אברהם – מו"ה ר' גדלי' האפמאן שליט"א

לע"נ אביו הרה"ח ר' אברהם בהרה"ח ר' משה צבי ז"ל

והיית אך שמח, ציוונו לשמוח שמחה של מצוה, והוא סימן טוב לכל השנה, שכתבו גורי האר"י ז"ל - שמי שהוא שמח וטוב לב בחג הקדוש הזה של סוכות, מובטח לו שתעלה לו שנה טובה, ויהיה לעולם שמח...! (פלא יועץ)

ושמחת בחגיך והיתה אך שמח, בבכיות של הימים הנוראים, אנו מתקנים את הבכיות שמקורן ממרה שחרה ועצבות, ובשמחה של חג הסכות, אנו מתקנים את ההוללות של כל השנה. (ישמח ישראל)

חג הסוכות שבעת ימים לה'. ראש השנה, שהוא יום של תחנונים ושבירת הלב, נקבע ליום אחד. גם יום הכיפורים, שהוא יום של תענית וסליחה ומחילה, אינו אלא יום אחד. אבל סוכות, שהוא זמן שמחתנו, אמרה תורה לחוג אותו שבעת ימים, כי הקב"ה רוצה שישראל יהיו שרויים בשמחה. (רש"ר הירש)

מצוות סוכה נוהגת בין ביום ובין בלילה, שבעה ימים רצופים, בלי הפסק. לא-כן שאר המצוות, כגון ארבעת המינים, שאינן נוהגות בלילה. לכן נקרא החג על שם מצוות סוכה, ולא על שאר המצוות הנוהגות בו. (נחלת צבי)

המצטער פטור מן הסוכה, "המצטער", אדם שיש לו צער כל

הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת: יש לבאר מהו סוכת דוד הנופלת? ומתי יקים לנו? סוכה היא ענין של שלום ואחדות, כנאמר: 'הפורש סוכת שלום' 'ופרוש עלינו סוכת שלומך' ואיתא בירושלמי פ"א ה"א: דורו של דוד כולם צדיקים היו וע"י שהיה מחלוקת ביניהם היו יוצאים במלחמה והיו נופלים אבל דורו של אחאב עובדי ע"ז והיו יורדין למלחמה ונוצחין כי לא היה מחלוקת ביניהם. הרי, שכדי שסוכה תתקיים חייב שיהיה שלום שהרי כל מהותה היא 'סוכת שלום' המאחדת בתוכה את כולם כפי שבארבעת המינים יש את הערבה ללא טעם וריח יחד עם האתרוג שיש בו טעם וריח וכו'. ודוד הוא האושפיזין האחרון וביומו נפרדים מן הסוכה ומבקשים שכבר נזכה לסוכה הנצחית סוכת עורו של לויתן, ומלכות דוד תכון לנצח, ככתוב על אחרית הימים 'וסוכה תהיה לצל יומם' ואז לא יהיה שום מחלוקת רק שלום ושלוה אפי' בין החיות, כדברי הכתוב 'וגר זאב עם כבש' וכו'. וזה אנו מבקשים בסוף ברכת המזון על הגאולה: 'הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת', שהרי הנפילה בימי דוד היתה עקב המחלוקת, וסוכה היא שלום, שהיא תשרור כאשר מלכות בית דוד תחזור במהרה בימינו, כאמור, ותפילתנו לפני בורא עושם שיחיש גאולתנו וחג הסוכות שמסתיים ביומו של דוד יחזור במהרה בשלימות בביאת הגואל.

דבר צחות: כפי שציינו לעיל, סוכה נקראת 'סוכת שלום' חג הסוכות גם נקרא 'זמן שמחתנו', ויש לבאר מה הקשר ביניהם. ויש לומר כי בימות השנה, כאשר יש מריבה בבית, חושבים שזה רק בבית זה אך הדשא של השכן ירוק יותר ושם יש שלום ושלוה, אך כאשר יוצאים החוצה לשבעה ימים אזי שומעים את הקולות של השכנים ומבינים כי זה אותו דבר גם אצל השכנים, והרי 'צרת רבים חצי נחמה' זה נותן שמחה בלב. ודוקא לפעמים ע"י שרואים המריבה אצל השכן זה מראה לנו כמה מכוער הריב והמחלוקת ומעורר אותנו להיזהר בכבוד בני המשפחה, וזה ודאי גורם ל'סוכת שלום' ול'זמן שמחתנו'.

(תפארת שלמה)

מחצתי ואני ארפא (דברים ל"ב ל"ט) מחצתי הוא מלשון מחיצה, דהיינו המחיצות שלי שהם דפנות הסוכה, רפואה הם. (יסוד העבודה)

ולקחתם לכם ביום הראשון (ויקרא כג, מ) אומר המדרש (תנחומא): "ראשון לחשבון עוונות". עבודת הימים הנוראים, ראש השנה ויום הכיפורים, היא תשובה מיראה, ההופכת את הזדונות לשגגות בלבד; ואילו בחג הסוכות, שאז העבודה היא תשובה מאהבה ושמחה, נהפכים הזדונות לזכויות. לכן חג הסוכות הוא "ראשון לחשבון עוונות", כי אז מתחילים העוונות עצמם להתהפך לזכויות. (הריי"צ מליובאוויטש זצ"ל)

מלך רחמן שתשוב ותרחם עלינו הושע נא והושיעה נא אבינו אתה. המגיד הק' מקוזניץ זי"ע היה רגיל לפרש שלשה פירושים על שם היום הושענה רבה. פירוש אחד: הושענא רבא - א גרויסע הילף. הפירוש השני: הושענה רבא, דער גרויסער זאל העלפן, שהבורא ברוך הוא - דאיהו רב ושליט – הוא יעזרנו. הפירוש השלישי: הושענה רבא דער גרויסער זאל גהאלפן ווערן, שעיקר תכלית כל התפילות שביום הזה צריכה להיות שהשכינה הק' תצא מגלותה וצערה, כי בכל צרתם לו צר.

הושע נא אדון המושיע, בלתך אין להושיע. הרה"ק מראפשיץ אמר: רבונו של עולם, כמה פעמים הבטחתי לך שאהיה טוב ואף על פי כן איני כן, וכבר בוש אני ממך, אבל מה אעשה אני צריך לפנות אליך שוב כי אין לי אחר שיושיע אותי. זהו 'הושע נא אדון המושיע', אבל אני מתבייש כבר לבקש ממך, אך מה אעשה ש'בלתך אין להושיע', ואני צריך להניח את הבושה. (אמרי יהודה)

"כיצד אפשר להיות בשמחה במצב כזה"? שאל האברך. "ומה לא עושים בשביל פרנסה"? ענהו הרבי.

המצטער פטור מן הסוכה (סוכה כו, א) אל הגאון רבי חיים עוזר גרוז'ינסקי זיע"א בא פעם אורח לסוכות. הרב קיבל אותו יפה והזמין אותו לאכול בסוכה. רבי חיים עוזר בעצמו היה חלש ומצונן ואכל בבית מפני שהמצטער פטור מן הסוכה. באמצע הסעודה נכנס ר' חיים עוזר לסוכה וישב ודיבר אתו בידידות גדולה, התפלא האורח מדוע מקודם נכנס לביתו ועכשיו הוא חוזר לסוכה, אמר לו הגאון: המצטער פטור ממצות סוכה אבל לא פטור ממצות הכנסת אורחים.

שבת חול המועד

הושע נא מאכל ומשתה מכינה לשבת, נעם מגדים מנעמת לשבת. ויש להבין: לאחר שכבר אמרנו "מאכל ומשתה מכינה לשבת", מפני מה אנו מוסיפים "נעם מגדים מנעמת לשבת", הלא לכאורה משמעות שני השבחים זהה? כי חלוקים השבחים זה מזה: בשבח: "מאכל ומשתה מכינה", אנו משבחים את כנסת ישראל על שהיא מכינה שלוש סעודות לשבת, ואילו בשבח: "נעם מגדים מנעמת", אנו משבחים אותה על שהיא מוסיפה בשבת מיני מגדים כדי להשלים למנין מאה ברכות, כמבואר בגמרא (מנחות מג ב) שביום השבת שאין אומרים שמונה עשרה ברכות בתפילה, יש להשלים את הברכות החסרות באכילת מיני מגדים. (מחזור ויטרי סכות ושמיני עצרת יח)

אל תאמר מה היה שהימים הראשנים היו טובים מאלה כי לא מחכמה שאלת על זה (קהלת ז, י - הפטורה לשבת חוה"מ), בא הכתוב להדגיש, לבל יטעה האדם לחשוב שבדורות הראשונים היו צדיקים קדושי עליון, ואילו כעת עם ירידת הדורות אי אפשר להשיג דרגתם, כי זה שקר וכזב. ואדרבה בגלל ירידות הדורות יכול האדם בקל להעפיל למדריגות גבוהות ונשגבות, ועל מה שהיו צריכים להתייגע טובא. (בית אברהם)

More in this printout

View the whole printout