א' דסוכות, יום שבת קודש, ט"ו תשרי, קבלת שבת ויו"ט: 19.15 (פלג המנחה). מדליקין הנרות בסוכה, ומברכין להדליק נר של שבת ויו"ט ושהחיינו. גם הנוהגות להדליק בכל יו"ט לפני קידוש, כשחל בשבת צריכות להדליק בזמן קבלת שבת ויו"ט. נוהגין לפתוח הגג (שלאק) - שמעל הסוכה כבר לפני כניסת החג ומשאירו פתוח עד הלילה, אם אין יורדין גשמים. קבלת שבת, יש בזה מנהגים שונים, יש מתחילין "מזמור לדוד הבו לד' בני אלים" ואחר־כך החרוז הראשון או שני חרוזים מפיוט של "לכה דודי", ויש מתחילין רק "מזמור שיר ליום השבת", וכל אחד יחזיק במנהגו. ואומרים "ברנה בשמחה ובצהלה", מזמור שיר ליום השבת (אין אומרים במה מדליקין), ומדלגין עד החרוז "בואי בשלום" (יש אומרים גם החרוז "ימין ושמאל תפרוצי"), יש מדלגין רק החרוז "התנערי מעפר". יש אומרים כל מזמורי לכו נרננה, יש אומרים כגונא. ערבית, כנהוג, בנגון המקובל, ברכו, (בשבת אין אומרים מערבית), ופרוש, ושמרו, וידבר משה, חצי קדיש, שמונה עשרה של יו"ט ומזכירין של שבת, "את יום השבת הזה ואת יום חג הסוכות הזה", מקדש השבת וישראל והזמנים. אחר שמונה־עשרה ויכולו, מגן אבות עד מקדש השבת (יש שאין אומרים ברכת מעין שבע רק ויכלו), קדיש תתקבל, מזמור לדוד, חצי קדיש, ברכו, עלינו, (לדוד ה' אורי). קידוש, שלום עליכם, רבון העולמים (יש אומרים רק עד "מלך תמים דרכו"), אשת חיל. (יש שאין אומרים זמירות האר"י). אין לעשות קידוש לפני צאת הכוכבים (20.14 - ר"ת: 20.46). בסוכה אומרים אושפיזין, קידוש של שבת ויו"ט, יום הששי, בורא פרי הגפן, אשר בחר, מקדש השבת וישראל והזמנים, לישב בסוכה, שהחיינו (הסימן: יקס"ז - יין, קידוש, סוכה, זמן). בלילה הראשון והשני חייב לאכול לכל הפחות כזית בסוכה - אפילו מצטער ואפילו אם הגשמים יורדים, (אבל לא יברך לישב בסוכה אם הגשמים יורדים, והשיעור הוא משתסרח המקפה). בשאר הימים והלילות אם הוא מצטער (מפני הגשמים ומשאר דברים) פטור מסוכה. (המשך בעמוד ב)
שחרית, של שבת ויו"ט כנהוג, הא־ל בתעצומות, ברכו, הכל יודוך, א־ל אדון, שמונה־עשרה, חזרת הש"ץ, פיוטים (של יום ב'), הלל שלם. הושענות, פותחין הארון ואין מוציאין ס"ת ואומרים "הושענות", אום נצורה כבבת, כהושעת אדם יציר כפיך, (יש אומרים הושענות אחר תפלת מוסף), קדיש תתקבל, שיר של יום (יש אומרים פה לדוד ה' אורי). קריאת התורה, אתה הראת, ויהי בנסע, (אין אומרים י"ג מדות ותפלת רבש"ע), בריך שמה, ומוציאין ב' ס"ת, שמע, גדלו וכו'. בראשון קורין ז' גברי בפרשת אמור "שור או כשב" (ויקרא כב פסוק כו), ומניח ספר תורה השני על הבימה, חצי קדיש, מפטיר בס"ת השני בפרשת פינחס "ובחמשה עשר יום" עד "ונסכה", והפטרה "הנה יום בא לה'" (זכריה יד) עד סוף הנביא, ברכות ההפטרה של שבת ויו"ט, יקום פורקן, (אומרים ייה א־לי, יש שאין אומרים אותו בשבת), אשרי, יהללו, מזמור לדוד, ומכניסין ס"ת להיכל. מוסף, חצי קדיש, שמונה־עשרה של יו"ט ומזכירין של שבת וביום השבת, ובחמשה עשר יום לחודש השביעי, חזרת הש"ץ, ותערב, נשיאת כפים, (אין אומרים תפלת רבש"ע ו"יהי רצון), יש מקומות שאין נושאין כפים בשבת, (יש נוהגין לומר הושענות אחר מוסף לפני קדיש), קדיש תתקבל, אין כאלקינו, עלינו, לדוד ה' אורי. קידוש, (ושמרו), זכור את יום השבת, אלה מועדי ה', וידבר משה, בורא פרי הגפן, לישב בסוכה. סעודה שלישית: יש מחלקים סעודתם ובאמצע הסעודה מברכין ברכת המזון ולאחר הפסקה (טיול או שיעור בד"ת וכדומה) נוטלין ידים לסעודה שלישית. יש הולכין אז להתפלל מנחה מוקדמת ואחר התפלה נוטלין ידים לסעודה שלישית, ויזהרו שלא לאחר עד שעה עשירית, דהיינו 16.33, ויש שיוצאין במזונות. מנחה, כנהוג, קרבנות, אשרי ובא לציון, חצי קדיש, ואני תפלתי, וקורין ג' גברי בפרשת וזאת הברכה, יהללו, שמונה־עשרה של יו"ט ומזכירין של שבת, קדיש, ברכו, עלינו, (לדוד ה' אורי). (המשך בעמוד ג)
חזרת הש"ץ, קדיש תתקבל, עלינו, לדוד ה' אורי (לאומרים במנחה). ב' דסוכות, יום א', ט"ז תשרי. מאחרין להדלקת הנר וכל ההכנות ליו"ט שני עד שעה 20.21 (ר"ת: 20.44) ואומרים "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" קודם שעושין ההכנות. בהדלקת הנרות מברכין להדליק נר של יו"ט, ושהחיינו (יש נוהגות להדליק לאחר תפלת מעריב לפני קידוש). ערבית, כנהוג של יו"ט, ברכו, וידבר, חצי קדיש, שמונה עשרה של יו"ט (מערבית), ותודיענו, קדיש שלם, עלינו, (לדוד ה' אורי). קידוש, בסוכה (יקנהז"ס - יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן, סוכה), בורא פרי הגפן, מקדש ישראל והזמנים, בורא מאורי האש, ברוך המבדיל בין קודש לקודש, שהחיינו ואח"כ לישב בסוכה. יש אומרים גם ביום השני שהחיינו לאחר לישב בסוכה כדאתמול. שמחת בית השואבה, בליל ב' דסוכות ובכל לילות דחוה"מ סוכות נוהגין לעשות זכר לשמחת בית השואבה ואומרים ט"ו "שיר המעלות" בשירים ובשמחה. ד' מינים, בבוקר (מזריחת השמש ואילך, דהיינו 7.37 ובדיעבד מעמוד השחר, דהיינו 5.58) מברכין על הלולב ומיניו "אקב"ו על נטילת לולב" ו"שהחיינו" - נוהגין ליטול האתרוג עם הפיטם למטה ולפני ברכת שהחיינו הופכו למעלה. מחזיק האתרוג בשמאלו והלולב ומיניו בימינו ומקרבן עד שנוגעין זה בזה, עומד כשפניו למזרח ומנענע כולם ג' פעמים בהולכה, וג' פעמים בהבאה לצד דרום, צפון, מזרח, למעלה, למטה ולמערב. ולפי מנהג אשכנז מנענע למזרח, לדרום, למערב, לצפון, למעלה ולמטה. (יש נוהגין לברך על ד' המינים לפני הלל, ואם אפשר יוצא בהם יד"ח? (המשך בעמוד ד)
מוסף, דיו"ט, וביום הרביעי וביום החמישי, חזרת הש"ץ, קדושת כתר דחול, קדיש תתקבל, אין כאלקינו, עלינו, לדוד ה' אורי. ד' דחוה"מ, יום ה', כ' תשרי. תפלה, כנהוג, שמונה עשרה, יעלה ויבא, לולב (נץ החמה: 7.43), הלל, הושענות, "אדון המושיע", קדיש תתקבל, שיר של יום, (לדוד ה' אורי). קריאת התורה, ד' גברי בפרשת פינחס, לכהן: "וביום החמישי", ללוי: "וביום הששי", לישראל: "וביום השביעי", ולרביעי: "וביום החמישי וביום הששי", חצי קדיש, אשרי ובא לציון (אין אומרים למנצח), מכניסין הס"ת להיכל, חצי קדיש. מוסף, דיו"ט, וביום החמישי וביום הששי, חזרת הש"ץ, קדושת כתר דחול המועד, קדיש תתקבל, אין כאלקינו, עלינו, לדוד ה' אורי. הושענא רבה, יום ו', כ"א תשרי. ערבית, שמונה עשרה דחול, יעלה ויבא. (מדינא הוא כשאר ימי חוה"מ אלא שמרבין בו תפלות, לפי שבחג נדונין על המים, והכל הולך אחר החיתום). בערב נוהגין לקחת ה' בדי ערבה (לכל נפש), נכנסים לסוכה ואוגדין את ה"הושענות", ונוהגין לאוגדן בעלי הלולב. נוהגין להיות נעורים ולומדים בליל הושענא רבה וקורין משנה תורה בציבור, יש קורין מתוך ספר תורה, (יש נוהגין שאחר חצות הלילה גומרים כל ספר תהלים בציבור). סעודת היום: טובלין המוציא בדבש. נוהגין כבכל ערב שבת ויו"ט, רוחצין וטובלין ועושין כל ההכנות לכבוד שבת ויו"ט. שמיני עצרת, יום שבת קודש, כ"ב תשרי. הדלקת הנרות בשעה 19.00 (פלג המנחה: 18.06) שחרית, מרבין בנרות, הש"ץ לובש קיטל, יש נוהגין לומר "אנעים זמירות" (יש אומרים לעילא ולעילא), ברכות השחר בניגון המקובל, וסדר היום, למנצח השמים מספרים, ברוך שאמר, מזמור לתודה, (יש אומרים מזמור שיר ליום השבת), פסוקי דזמרה, אין אומרים נשמת (יש שאומרים אותו), ישתבח, שיר המעלות ממעמקים (יש שאין אומרים), ברכו וכו', שמונה־עשרה דחול, יעלה ויבא, חזרת הש"ץ. נוטלין הלולב (נץ החמה: 7.45), הלל שלם. הושענות, מוציאין כל הס"ת שבהיכל על הבימה, ומקיפין את הבימה ז' פעמים עם הלולב, ואומרים "הושענות" על הסדר. כשמגיע ל"תענה אמונים" מניחים הלולב ולוקחים הערבות, יש לוקחין הערבות ביד רק קודם הקדיש, (כל הפוסל בערבה שבלולב פוסל גם בערבה זו, אלא שבהושענא רבה עלה אחד בבד אחד גם כן כשר), הש"ץ אומר קדיש תתקבל, ולפני שאומר "תתקבל" חובטין הערבות כנהוג ה' פעמים, ואח"כ מסיים תתקבל (יש נוהגין שלוקחין הערבות ביד לאחר כל ההושענות וחובטין אחר אמירת קדיש תתקבל), שיר של יום (לדוד ה' אורי). קריאת התורה, אתה הראת, ויהי בנסע (י"ג מדות, רבש"ע לימים נוראים), בריך שמה, מוציאין ס"ת אחד, שמע, אחד וכו' קדוש ונורא שמו, גדלו, על הכל, ויעזור, וקורין ד' גברי בפרשת פינחס, לכהן: "וביום החמישי", ללוי: "וביום הששי", לישראל: "וביום השביעי", ולרביעי: "וביום הששי וביום השביעי", מי שברך וכו' בעבור שעלה לכבוד הרגל ולכבוד (ה) יום (הדין), ויכתבהו ויחתמהו לחיים טובים בזה (ה) יום (הדין) עם כל ישראל אחיו ונאמר אמן (ב"מי שברך לחולה" אין אומרים "יום טוב הוא מלזעוק"), חצי קדיש, אשרי ובא לציון, מכניסין הס"ת להיכל, אין כאלקינו, עלינו, לדוד ה' אורי. מוסף, של יו"ט, וביום הששי וביום השביעי, חזרת הש"ץ, קדושת כתר, אדיר אדירנו וכו', אין כאלקינו, עלינו, (לדוד ה' אורי), אדון עולם, (יש מקומות שאומרים אנעים זמירות). מנחה, של יו"ט כנהוג.