"כששני יהודים נפגשים בשוק, ואחד שואל את חברו: מה נשמע? והוא עונה לו: "ברוך ה', קניתי עגלת עצים, אשתי ("די בעל־הבית'טע") הסיקה, הבית התחמם, ולילדים יש מה לאכול"; על ידי אותו "ברוך ה'" מתקיימת כוונת ירידת הנשמה למטה. עצמות אין- סוף אינו מתענג מאצילות ולמעלה מאצילות; לעצמות יש תענוג מהארת הנשמה למטה בעבודתה בתורה ומצוות, שעל ידי זה נעשית עליה בכל העולמות. עצמות אין סוף מתענג מהפעולה [מהחידוש] שעל ידי ירידת הנשמה למטה".
(ליל ש"ק חוהמ"ס תש"ז - לפני שמונים שנה - סה"ש תש"ו-השי"ת עמ' 68. תורגם ע"י הרה"ת ר' דובי שפר)