Rainy Sukkos Makes Me Depressed
Question: I was very upset about it raining so much on Sukkos. Usually it rains much less. How could you not get down, when the Gemara says¹ it is a K'lala. He doesn't want my Mitzva. All I wanted to do was sit in the Sukkah. How can one have a positive outlook on something like this?
Answer: You should have come to Yerushalayim! It didn't rain there! Now, there is an Aruch LaNer that says that you think it's a K'lala; it's really a Bracha, because the Yidden are Moser Nefesh, and since they are Moser Nefesh, it's really a Bracha. It's K'dai for you to know that Aruch LaNer.
Now, you have a big Yetzer Hara. You love Mitzvos. You have a big Yetzer Tov, too. You love the Mitzvos. But stop with that. You've got a bigger challenge. Great people get new challenges and bigger ones. Now, I relate to you; this Sukkos I was sick in Yerushalayim, in bed. I wasn't functioning. I wasn't doing anything; I was out! I missed the Simchas Bais HaSho'eva, which is a big Segula, since when you have Simcha on Sukkos, for the rest of the year you are B'simcha. I decided: ‘Well, since I didn't have the Segula of being happy over Sukkos, I'm going to have Tashlumin Kol HaShana (I'll be able to make it up all year) and for the rest of the year I'm going to go out of my way to be super-happy, to make up for what I didn't do’.
You have to be a die-hard, positive person. There's no other way to live. You are a Tzadik, because you love Sukkos. So do I. It's the greatest Mitzva in the world; I'm on your side. Now you have a bigger Mitzva. All the Sukkos in the world are not as precious as breaking Middos and Davka being happy. The pain of not having Sukkos is worth all the Sukkos in the world.
Dovid HaMelech had the pain of not building the Bais Hamikdash. Moshe Rabeinu had the pain of not coming to Eretz Yisroel. Why did Hashem allow that? They missed the Ikar of their lives! Because the pain of ‘not getting’ a Mitzva is worth more than all the Mitzvos in the world.
The Maharal says that desiring and heading towards a Mitzva is called being Davek (connected) to it, more than actually doing it. We don't know what's going on in Shamayim.
I give you a Bracha that THIS year will be the BEST, happiest year you ever had; Davka this year. A real Oved Hashem is a wise-guy; i.e., he says V'nahapoch Hu. All his life he's busy with that. He says ‘Aderaba’ (the Novardoker Aderaba, i.e., just the opposite!) Davka all the Segulos of Sukkah, I'm going to have now, more than I ever did.
You can submit your questions to Rabbi Mandel by emailing them to [email protected]
To subscribe to the weekly, email [email protected]
If you feel that this booklet has enriched your life and you would like to help us continue our life-saving work, you can make a contribution via Zelle to [email protected] This is not a tax-deductible account. We are in the process of setting it up
¹ משנה סוכה (ב ט) יָרְדוּ גְשָׁמִים, מֵאֵימָתַי מֵתָּר לְפַנּוֹת, מִשֶׁתִּסְרַח הַמִּקְפָּה. מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזוֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתּוֹן עַל פָּנָיו (כלומר אי אפשי בשמושך. אף כאן גשמים הללו מראין שאין הקבה מקבל מעשיהם ברצון. רע"ב).
וכתב בשו"ת הרשב"א (ח"א סי' נז) שאלת הא דתנן בפרק הישן משלו משל למה הדבר דומה לעבד שבא למזוג לקונו ושפך הקיתון על פניו. ואמרינן בגמרא (שם כט א) מי שפך למי. איני יודע לפרשה. שהרי אין כאן מקום ספק שבידוע שאין העבד מגשם והשמים לא יתנו רביבים. תשובה: דברים אלו אינן אלא לסימן ולאות. וכשהגשמים יורדין ויש בירידתן עכוב המצוה זה אות שהחטא גורם. כי עיני השם על יראיו לסייען במצות ולא ימנע טוב להולכים בתמים. דומה למה שאמרו ביסורין (ברכות ה א) שאם יש בהן ביטול תורה ניכר שאינן של אהבה. אבל מכל מקום לפי המשל אפשר שמורה על חטא רב כעבד שרבו קץ בשימושו ושופך לו קיתון על פניו כאומר שלח מעל פני ויצא (ירמיה טו א). או שמורה על בחירת העבד שאינה מכוונת, ושאינו חושש בשימוש אם יזדמן לו כהוגן אם לא, כעבד שאינו נזהר בשעת שימושו, ומתוך מיעוט השגחתו ושאין שימושו יקר בעיניו כל כך, אינו משים לב, ושלא מדעת נשפך קיתון, ולא זכה לשמש את רבו. וכענין שאמרו בא ליטמא פותחין לו. זהו המשל בדברים אלו.
² ביכורי יעקב (למוהר"ר יעקב יוקב עטטלינגער זצללה"ה בעל מחבר ספר ערוך לנר, עסי' תרלט סקל"ט בסופו) אבל להנך שיטות דבלילה ראשון חייב בסוכה, גם בירדו גשמים לא שייך שפיכת קיטון בגשמים בלילה ראשון דאדרבא סימן ברכה הם שהקב"ה רוצה להרבות שכרו שיקיים המצוה מתוך צער כמאמר רבי חנניה בן עקשיא רצה הקבה לזכות את ישראל וכו' שהרי ע"י הגשמים אינו מתבטל מהמצוה וא"כ ע"כ מה דאמרינן דגשמים הוי כשפיכת קיטון הוא בשאר הימים דוקא, וכיון דפסקינן כהנך שיטות א"כ לדידן כשפיכת קיטון הוי בשאר הימים ובלילה ראשון לא. ולכן בירדו גשמים בכל ימי החג ידאג ויפשפש במעשיו וישוב אל ה' אבל לא יצטער לבטל מצות שמחת י"ט שהרי בימי עזרא שידעו ישראל בודאי שעברו על התורה, וי"ט של ר"ה היה שאינו חייב בו בשמחה, אמר עזרא לישראל אל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם, כל שכן בימי החג שהשמחה בו היא מ"ע. וראיתי בספר חמדת הימים שכתב וז"ל וקבלנו שלא אמרו זה דהוי כמוזג כוס לרבו וכו' אלא כשלא ירדו גשמים קודם ימי החג ופתע פתאום נתקשרו שמים בעבים בהתקדש החג וירדו גשמים אכן כבר היו יורדים גשמים בטרם התקדש החג ונמשכו עד החג אין כל מאומה בזה וגשמי רצון ברכה ונדבה הוו עכל"ה.
³ חידושי אגדות מהר"ל (קידושין לט ב) שלוחי מצוה אינם ניזקין וכו'. פירוש, כאשר האדם הולך לעשות המצוה יש לו חבור ודביקות אל הש"י לגמרי, כי המצוה היא דרכי הש"י, והמתנועע אל המצוה הוא מתנועע אל הש"י, וכל מתנועע אל דבר מתקשר ומתחבר לשם לגמרי, ולכך אמרו בפרק כל כתבי (שבת קיח ב) א"ר יוסי יהא חלקי עם המתים בדרך המצוה, כי תכלית האחרון שיהיה נשמת האדם צרורה עם הש"י, וכאשר מת בדרך מצוה, שהלך להתחבר עם הש"י, נשמתו צרורה לשם לגמרי, וכאשר תראה כי האש כאשר מתנועע אל המעלה יש לו חיבור ודיבוק לשם לגמרי.