Skip to content
נפשי ישובב - אידיש

ואספר מעשה

  • Sukkos
  • 5787
  • Hebrew
View printout

מסופר על מוכר דגים, שתלה שלט גדול ומאיר עיניים בפתח חנותו, וכתב עליו באותיות גדולות הנראות למרחוק: 'כאן מוכרים דגים חיים וטריים בכל יום ויום'.

למחרת היום עם שחר, ניגש אליו ידיד לאחר מנין שחרית ושאל: מדוע כתבת על פתח החנות שהיא פתוחה 'בכל יום ויום', והרי פשוט ומובן שהינך משתכר לפרנסתך בעסק הדגים, ובוודאי שהחנות פתוחה 'בכל יום ויום'. סבר האיש וקיבל, ומחק את המילים 'בכל יום ויום'.

במהלך היום נכנס ובא לחנות אדם שאמר: התבוננתי בשלט שם נכתב שהדגים הם 'חיים וטריים' ונפלאת היא בעיני מה הכריחך לכתוב כך, שכן אם דגים 'חיים' הם, ממילא הם 'טריים'. שמע המוכר ומחק את התיבה 'חיים'.

זמן מה לאחר מכן נכנס ובא אדם נוסף לחנות והעיר: מדוע נצרך לכתוב 'כאן', והרי בודאי שהחנות היא כאן ולא במקום אחר. הסכים המוכר לדבריו והוסיף למחוק גם את המילה 'כאן'.

בהמשך אותו היום הגיע קונה חדש לאסוף את הדגים שהזמין, ושאל את בעל הבית: למה לך לכתוב 'טריים', וכי מי הוא הפתי שיבוא לקנות דגים שאינם 'טריים'. קיבל האיש את הדברים ומחק גם את המילה 'טריים'. וכך נותר בכל השלט המפואר רק תיבה אחת ויחידה: 'דגים'.

לימים, עברו בפתח החנות קבוצת אנשים שריח הדגים עלה באפם, והם שאלו את המוכר: 'למה לך לתלות שלט שכתוב עליו 'דגים', הלא כבר ממרחק פרסה מרגישים היטב את ריח העיפוש והסירחון העולה מן החנות'. סבר המוכר וקיבל, והוריד גם את תיבה זו, וכך נותר על פתח החנות שלט ללא אומר ודברים כחוכא ואטלולא לעין כל. עד שלא ארכו הימים והוא סגר את עסק הדגים משום שלא ידעו שהחנות קיימת כלל.

כמו כן נראה מי שאינו מכיר את עצמו ועבודתו, והולך שובב אחר הבריות ללא דעת עצמית, שסופו עגמת נפש וצער, ולא עוד אלא שנהפך למשל ושנינה בעיני כל רואיו המלעיגים על חולשתו, ויכול להגיע לידי הפסד מרובה וכאב לב שאחריתו מי ישורנה.

More in this printout

View the whole printout