מצינו בגדעון שבימיו היו ישראל בצרה והיה הקב"ה מבקש אדם שילמד עליהם זכות. כיון שנמצא זכות בגדעון שלמד עליהם זכות, מיד נגלה אליו המלאך, שנאמר וירא אליו מלאך ה' ויאמר לו לך בכחך זה, בכח זכות שלמדת על בני", אמר הקב"ה, יש בך כח ללמד סניגוריא על ישראל, בזכותך הם נגאלים.
הלימוד זכות בנוגע לקירוב וזירוז הגאולה – שכיון שכבר "כלו כל הקיצין", עוד בזמן הגמרא, ועאכו"כ לאחרי אריכות וקושי הגלות במשך יותר מאלף ותשע מאות שנה ועדיין לא בא . . ובנוגע לתשובה (אין הדבר תלוי אלא בתשובה) – כבר עשו תשובה, שהרי אין לך אדם מישראל שלא הרהר תשובה (לא רק פעם אחת, אלא) כמה פעמים במשך ימי חייו, שעי"ז נעשה "בשעתא חדא וברגעא חדא" מרשע גמור צדיק גמור, כפס"ד הגמרא" שהמקדש את האשה על מנת שאני צדיק (גמור) אפילו רשע גמור מקודשת שמא הרהר תשובה" – הרי בודאי ובודאי שמשיח צדקנו צריך לבוא תיכף ומיד ממש, אשר, כדאי הוא לימוד זכות זה לגאול את ישראל, ובפרט שנוסף על הלימוד זכות, הרי זה גם פס"ד של כמה וכמה רבנים ומורי־הוראה בישראל, וכיון שהתורה "לא בשמים היא", הרי, פס"ד זה בב"ד של מטה מחייב כביכול ומזכה גם את ב"ד של מעלה, וכן יקום!
בימינו אלה, שמאז כלה חמתו בבית המקדש, ולאחרי מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות", ולאחרי כל הגזירות והשמדות רחמנא ליצלן ורחמנא ליצלן שסבלו בני ישראל באריכות וקושי הגלות האחרון, ובפרט גזירת השואה בדור האחרון, בודאי נעשה הצירוף והזיכוך בשלימות, די והותר" – נעשה הענין ד"סמך מלך בבל" אך ורק באופן של טוב הנראה והנגלה לעיני בשר, ובלשון חז"ל שהקב"ה אומר לישראל "בני אל תתייראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם . הגיע זמן גאולתכם"!
ובדורנו זה (ובפרט בשנה זו, הי' תהא שנת נפלאות אראנו") צריכה להיות עיקר ההדגשה.. בהענין ד"סומך נופלים", לחזק ולעודד את רוחם של בני ישראל . . כולל ובמיוחד – החיזוק והעידוד ע"י האמונה בביאת המשיח ובטחון גמור שהנה זה (משיח צדקנו) בא", והוספה בהכנה לביאתו ע"י התשובה וקיום התורה ומצוות, ובלשון ההכרזה דכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו: "לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה", "שובה ישראל עד ה' אלקיך, והכן עצמך ובני ביתך לקבל פני משיח צדקנו הבא בקרוב ממש".
(משיחות ש"פ ויחי (ועשרה בטבת יהפך לשמחה) תנש״א)