אדוננו הגר"א מווילנא נ"ע
ירד י"ט תשרי ד' דחול המועד סוכות תקנ"ח - תשפ"ז
לקיים את דיני התורה וגזירות חז"ל ללא שום התחכמות
שלמה המלך אומר בקהלת (תקרא בוע הפסוק) ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות (קהלת ב, יב), ואמרו חז"ל (מדרש שיר ר, א) וז"ל: על שלמה כיצד, שנאמר (דברים יז, טז-יז) לא ירבה לו סוסים כסף וזהב וגו' ולא ירבה לו נשים ולא יסור לבבו, עמד שלמה המלך והחכים על גזירתו של הקב"ה ואמר אני ארבה ולבי לא יסור וכו', מה כתיב ביה (מ"א יא, ד) ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו. לכך אמר שלמה על עצמו ופניתי אני לראות חכמה ודעת הוללות וסכלות, מה שהייתי מחכים על דברי תורה והייתי מראה לעצמי שאני יודע דעת התורה, אותו הבינה ואותו הדעת של הוללות וסכלות היו, שלפי שהרהרתי אחר מעשיו נכשלתי [וע"ש במדרש שדרשו כן גם על פרה אדומה].
והמורם מזה, שאין לו לאדם להתחכם נגד מחשבות ה', בתורה ומצוות, לשמור הגדרים וההרחקות כהווייתן, ללא שום התחכמות מצד הבנת הטעם וכיו"ב.
וכמו שאמרו חז"ל במסכת שבת (יב:) לא יקרא לאור הנר שמה יטה, אמר רבי ישמעאל בן אלישע אני אקרא ולא אטה, פעם אחת קרא וביקש להטות אמר כמה גדולים דברי חכמים שהיו אומרים לא יקרא לאור הנר.
ועיין בהגהות מהר"ץ חיות (שם) שכתב, שמעתי בשם הגאון מהר"א ווילנא זצ"ל שכוונתו במה שאמר כמה גדולים דברי חכמים, דאמרינן (סנהדרין כא:) מפני מה לא נכתבו טעמי המצות, מפני דראינו בשני דברים כתבה התורה סיבת המצות ונכשל בהם גדול העולם וכו' אמר שלמה אני ארבה ולא אסור וכו', והנה במשנתנו נאמר סתם לא יקרא לאור הנר, בלי נתינת טעם וסיבה על איסור הקריאה לאור הנר, ואולם בברייתא מפורש הטעם דמפ"ז לא יקרא לאור הנר שמא יטה, ורבי ישמעאל בראותו סיבת האיסור, חישב בדעתו אני אקרא ולא אטה, ולפני גדול כמוהו לא נאמר האיסור, כדרך שאמר שלמה אני ארבה ולא אסיר, ולבסוף אחר שנכשל רבי ישמעאל אמר כמה גדולים דברי חכמים, היינו דברי חז"ל במשנתנו שאמרו סתם לא יקרא לאור הנר ולא נתנו הסיבה על האיסור, כי ע"י נתינת הטעם היה מקום לר"י לטעות, ואם לא היו שם רק סתם, היה איסור מוחלט בודאי ולא היה ר"י מקיל לעצמו לעבור על גזירת חכמים.
ובכלל זה שאין להרהר ולהתחכם ולהקשות על הנהגת הקב"ה, רק לקיים מצות התורה של תמים תהיה עם ה' אלקיך, כי האדם אינו יודע עד מה, וכך כתב לי אאמו"ר זצ"ל במכתב בימי המלחמה הנוראה - זמן קצר לפני שנשלח לארץ גזירה הי"ד, שאין אנחנו רשאים להרהר אחר הנהגת השי"ת, ולא לחוות דעה בהנהגתו, כי כמו שהוא יתברך מנהיג עולמו הוא בודאי טוב, יהיה מה שיהיה, כי בכל אופן לא נעשה בעולם רק מה שרוצה הוא יתברך, ומה הוא לטובתינו, עכת"ד.
הכבוד האמיתי הקיים לעולם
איתא במדרש (ב"ר ע, יב) אין כבוד אלא כסף וזהב, ובספר חפץ חיים על התורה הקשה שזה סותר לכאורה ממה שאמרו חז"ל במסכת אבות (ו, ג) אין כבוד אלא תורה שנאמר (משלי ג, לה) כבוד חכמים ינחלו.
והביא לתרץ בשם הגר"א נ"ע שכל מקום שנכתב כבוד מלא באו"ו הכוונה לתורה, ודברי המדרש קאי על הכתוב אצל בני לבן דכתיב וישמע את דברי בני לבן לאמור לקח יעקב את כל אשר לאבינו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבד הזה (בראשית לא, א), ובפסוק זה כתיב 'כבד' חסר בלא וא"ו, וע"ז אמרו במדרש שכוונת הכתוב הוא לכסף וזהב, מאחר ונכתב כבד בלא וא"ו.
והפירוש בזה מובן, כי כבוד אמיתי אינו אלא כבוד הקשור עם התורה, זה הוא כבוד מלא, כבוד נצחי לעד ולעולמי עולמים, לא כן כבוד של כסף וזהב שהוא כבוד חסר, שאינו אלא כבוד מדומה ואין בו ממש.
וזאת עבודת האדם, להפוך את הכבוד המדומה לכבוד נצחי, היינו לעשות מהכסף וזהב תורה, על ידי החזקת לומדי תורה, ובזה נעשה מכבוד חסר כבוד מלא, שהוא כבוד אמיתי הקיים לעד.
ולפי"ז מבאר בכלי יקר שלכן נאמר 'ובכל מאודך' רק בפרשת שמע, ולא בפרשת והיה אם שמוע, דפרשת ואהבת נאמרה בלשון יחיד, ומאחר ונאמרה לכל יחיד ציווה הכתוב 'ובכל מאודך' לאותם יחידים שממונם חביב עליהם יותר מגופם, אולם פרשת והיה אם שמוע שנאמרה בלשון רבים, כתיב 'ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם', ולא הזכיר הכתוב 'ובכל מאודכם' כי בתוך הרבים לא שכיח שימנו לטעות לטעה נפסדת זו להעדיף ממונם יותר מגופם.
אורן של ישראל ויתד שהכל תלוי בו
מה שהערת בלשון המשנה ברורה (סי' רסא ס"ק כו) בשיטת ר"ת והגאונים, הלא ידוע כי המ"ב נגרר טובא לשיטת הגר"א ז"ל בהרבה פסקין וגם כאן כאחד מהם, עי' בסוף הקדמתו לחלק א' וז"ל ובפרט בביאור הגר"א ז"ל שהוא אורן של ישראל ויתד שהכל תלוי בו וכדאי להכריע הדבר עכ"ל. (מתוך הספר 'שערי טוביה' - אגרות וכתבים, אגרת קטו)
בענין גודל הגר"א
ראיתי כמה פעמים אצל הרה"ק רבי יענקלע מפשעווארסק זיע"א, שכאשר היה מסופק באיזה דבר, פתח חומש, ואם בדף ההוא היתה האות הראשונה בעמוד מהאותיות שקודם מ"ם - היתה תשובתו "כן", ואם היתה האות הראשונה מהאותיות שלאחר אות מ"ם - היתה התשובה "לא", וזה דומה קצת לגורל הגר"א הידוע.
גודל כוח היסורים בעולם האמת
אומרים בשם הגאון מווילנא זי"ע, דאע"פ שבעולם הזה אין האדם חפץ ביסורים, אמנם מי שאכן סבל יסורים בעולם הזה, זהו בשבילו זכות גדולה עד למאד, ועי"ז בא יבוא פשוטו לעולם הבא - עולם האמת, זך וישר לגמרי.
בענין הדפסת דברי פולמוס ומחלוקת בין הגר"א ותלמידיו וגדולי החסידות
[מתוך הספר 'שערי טוביה' - אגרות וכתבים]
כבוד הרב מוה"ר דב אליאך שליט"א
חתן ידידי הגאון מוה"ר ר' זאב כהן שליט"א
ר"מ ומנהל הישיבה הקדושה בית יוסף בגייטסהעד
בימים האלה בא לידי ספרו תולדות הגר"א זצוק"ל, סיפורי מעלות הצדיקים בוודאי מביאים תועלת גדולה לכלל ישראל בבחינת 'מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי' כידוע.
אמנם באתי להעיר בדבר נחוץ מאד, כי הפרקים אודות המחלוקת בשעתו בין הגר"א ותלמידיו עם גדולי החסידות, אין כעת הזמן גרמא לכתוב ולהרחיב הדברים, ובוודאי שאין בהם תועלת והוא רחוק מאד מהשכל וקרוב מאד להפסד, כי לדאבונינו הגדול נשארנו מעט מהרבה בני תורה ושומרי מצוות, אחרי שהרשעים ימ"ש הרגו רוב מנין ורוב בנין של יהודים שומרי תורה, והקאמוניסטים ימ"ש השמידו אלפי קהלות קדושות מיהדותם, והציונים והמשכילים למיניהם והרפורמים הדיחו חלק גדול מכלל ישראל מאמונה ומשמירת המצות עד שנשארנו מעט מזעיר, ומה שנשאר הוא מחנה בני הישיבות וגדוליהם עם מחנה החסידים עם חצרות האדמורי"ם, ובעזהשי"ת כל אחד משני מחנות האלה קיבל תועלת גדולה מהשני, כי בכל חצרות החסידים יש ב"ה ישיבות גדולות וקטנות וכוללים עם מאות אברכים כ"י, וחוגי האשכנזים קבלו תועלת גדולה מחוגי החסידים בשמירת המצות בחום ובשמירה מהשכלה והתבוללות בכמה אופנים כידוע בלי שום ספק, וכן במלחמה נגד החפשיים ושונאי הדת.
האם עתה העת להפיץ זלזול בחוג אחד נגד השני שזה יגרום רק השפלה של כבוד יראי ד' וסחורה ללצים להתלוצץ מעבדי ה', ומקום לגרום שנאה ומחלוקת בין שארית הפליטה של עובדי ד' בדורנו הדל מאד.
יאמין לי כבודו, כי אני הקטן גדלתי בין חכמי ליטא יותר משש עשרה שנה, וזכיתי להכיר רבים מהגדולים בישיבות שמה האחרונים ושמעתי דבריהם, רבותי היו מרן המובהק ר' משה שניידער זצ"ל מייסד ומנהל ישיבת תורת אמת בעיר מעמל ובפראנקפורט ואח"כ בלונדון והיה מבני ביתו של רבינו החפץ חיים, ומורי גאון המוסר ר' אליהו אליעזר דעסלער זצ"ל, והגה"צ ר' אליהו לאפיאן ובניו ר' אליעזר ור' ליב, וראשי ישיבת גייטסהעד הגה"צ ר' נחמן דוד לנדינסקי ראש ישיבת גייטסהעד, וזקן דודי הגה"צ ר' אליעזר קאהאן זצ"ל מנהל ישיבת גייטסהעד, ועוד ועוד כמו הגה"צ ר' שמואל יוסף רבינוב רב בלונדון, והגה"צ ר' נפתלי הכהן שקופבאקי זצ"ל אב"ד גייטסהעד, שניהם תלמידי החפץ חיים, והגאון ר' יחזקאל אברמסקי רב בלונדון, והגאון ר' זיידל סעמיאטיצקי זצ"ל, ושמעתי גם דרשות מהגאון ר' אהרן קוטלר זצ"ל והגאון מלעצק והגאון ר' ליב גורביץ ועוד ועוד, ומשום אחד מגדולים אלו לא שמעתי פעם א' שום רמז ורמיזא נגד חסידים או חסידות, הרי שהבינו שאין עתה הזמן לדברים כאלה, אדרבא לחיות בדרכי שלום והערצה ליחידים בני תורה ומצוות, ולהלחם נגד ציונים ושונאי דת, ולהלחם נגד "עם הארצות" ולבנות מקומות התורה, ולא ליתן פתחון פה לשונאי דת להתלוצץ ולשמוח על שיראים מזלזלים ולוחמים ורבים זה עם זה.
והריני להדגיש כי אני בעצמי מבני אשכנז מדורי דורות, אבותי הקדושים היו מתלמידי החתם סופר ותלמידיו, ואין לי איזה נגיעה רגשית או משפחתית בכל הדברים שהנני כותב, רק כואב לי הדחק הגדול שבלי ספק יוצא מהנ"ל, על כן הנני מתחנן מכבודו להשמיט פרקי המחלוקת והזלזולים מחיבורו בהוצאות הבאות, וכשם שיקבל שכר על הדרישה בדברים טובים שכותב, יקבל שכר על הפרישה מפרקים מזיקי הרבים ומשפילי כבוד שמים, ובקשתי זאת היא למען כבוד התורה והיהדות הנאמנה וכבוד גדולי ישראל וכבוד משפחתו דמר החשובה לי מאד, וברור שהשמטתו את העניינים האלה יהיו לו לכבוד בעיני יראי ד' ומכלל הן...
ומוטב לנו להתלוצץ ולריב עם שונאי דת ומסיתים ומדיחים ולכתוב עד כמה היו גדולי ישראל - בין החסידים בין גאוני ליטא - נגד הציונים והמשכילים למיניהם, אני ראיתי בעיני בלונדון איך גאון ישראל הגאון ר' אהרן קוטלר זצ"ל יחד עם הגאון ר' אברהם קלמנוביץ זצ"ל היו בראש אסיפה לחיזוק הדת יחד עם הגאון הצדיק ר' רפאל בלום זצ"ל אב"ד קאשוי והגה"צ ר' הערשל מייזליש זצ"ל ראב"ד ווייטצען ועוד גדולי רבנים מליטא וחסידים באהבה ואחוה ושלום וריעות, גם שמעתי המון דרשות מהאדמו"ר מסאטמאר, ממרן מבאבוב, מפשעווארסק כולם מחזקים יהודים בתורה וביראת שמים, ומעולם לא שמעת איזה מלה אחת אודות חכמי ליטא בהתנגדות להם, אדרבא בכבוד והערצה ובאהבה דברו מכל תלמידי חכמים ויראי ד' בדורנו ובדורות הקודמים, הבה נלך בדרכיהם ונצליח.
מורי ורבי רבי אליהו אליעזר דסלר אשר שמעתי מאמריו עשר שנים, היה בונה דבריו על המון ספרים מגדולי החסידים כמו שפת אמת, מי השילוח מראדזין, ספרי ר' נחמן מברעסלאוו, פרי הארץ מר' מענדל מוויטעפסק, צדקת הצדיק מר' צדוק הכהן ועוד ועוד כאלה, אשר רק ממאמרי הרב דסלר ידעתי אודות מציאותם.
כל הדברים שכתבתי הם אמת וצדק וברורים כשמש למורה על האמת.
ואסיים בברכה לכבודו ולכל הנלווים אליו שיחי'.
והריני בזה ידיד בית משפחתו זה ששים שנה לטובה
יצחק טובי' ווייס
אקוה לתשובתך