Dovid Was at Peace with Everyone Without the Slightest Animosity in His Heart
On this Passuk, Rabiner Hirsh explains: Even though I am surrounded by enemies and threatened by the rebellion of an entire people, I still lie down asleep as if I am in the midst of peace and complete unity (it’s unbelievable). Or, I lie down to sleep in peace, in other words “at peace” with everyone, without the least animosity in my heart! (end quote). Now you know what Dovid was all about. Now you know what purity is. Solid! Nothing bothers me! And by the way, the Netziv says, how can Dovid call himself a “Chassid”? Someone who can say: אִם חֶסֶד אָשִ ירָה, אִם מִשְ פָט אָשִ ירָה I sing to Hashem not only when life is comfortable, but even when He gives me difficulty. He’s singing when he has Tzaros! That’s a Chasid! Otherwise, no one’s a Chasid, because: כִי אָדָם אֵין צַדִ יק בָאָרֶץ אֲשֶר יַעֲשֶה טּוֹב וְלֹא יֶחֱטָא קהלת ז כ no one is perfect. But if you can do that, you are a Chasid. So all those people who have pain in their lives, and they're still singing, they are getting a piece of Dovid! And they should be proud! Whenever you have Yissurim, NOW you have a chance to be a Dovid! Now that’s a real Tzadik and Chasid! And Ahron stands out from the others as an Ish HaShalom more than anybody. I suspect that because of that he wore the Urim v’Tumim. And because of that, he is the hope of Gantz Klal Yisroel; the Cohanim, they're the ones who give Brachos, they are full of goodness and sweetness and love. And I suspect that an Ahron type is what R' Pinchos of Koretz is talking about when he describes Moshiach. And Dovid too. There are certain people who stand out with “no rough edges”.
By many people, their main Nisayon in life is to constantly battle negative thoughts
פירוש הגאון מוהר"ר שמשון בן הר"ר רפאל הירש זללה"ה בתהלים עה"פ בְשָלוֹם יַחְדָו אֶשְכְבָה וְאִישָן כִי אַתָּה ד' לְבָדָד לָבֶטַח תּוֹשִיבֵנִי (ד ט )אף על פי שאני מוקף באויבים, ומאוים על ידי מרד של עם שלם , עדיין אשכב ואישן כאילו הייתי במצב של שלום ואחדות גמורה . או , אשכב לישון בשלום היינו בשלום עם כולם ללא שמץ של איבה בלבי .
הנצי"ב בהעמק דבר פרשת וזאת הברכה עה"פ כִי שָמְרוּ אִמְרָתֶךָ וּבְרִ יתְךָ יִנְצֹרוּ (לג ט) והנה לזה החסידות של מעשה המצות במסירות נפש נדרש זהירות הרבה , וע ל זה בירך משה "וְאוּרֶיךָ " , היינו שיהא אור תורת אמת מכשרתם לזה החסידות , שיראו לכוין הדרך הישר ולא יהא בא לעשות מעשהו זר מעשהו שלא ע"פ ד"ת. והרי לוי ופינחס שניהם קנאו על הזנות ומסרו נפשם על זה, והנה פינחס עלה בשביל זה לגרם המעלות , ולוי גער בו אביו. וכיוצא בזה הרבה , ומש ום הכי שנינו במסכת אבות "ולא עם הארץ חסיד " שנדרש לזה דיוק רב לשקול הפעולה לפי הזמן והמקום , וגם בכמה דברים נדרש לכללי התורה שאינם מבוארים .
(וכתב בהרחב דבר שם) ועכ"ז התפלל דוד המלך ע"ה (תהלים פו ב) שָמְרָה נַפְשִּ י כִּי חָסִּיד אָנִּי , ואיתא בברכות (ד א ) לוי ור"י , חד אמר, כך אמר דוד , לא חסיד אני , שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד ג' שעות , ואני חֲצוֹת לַיְלָה אָקוּם לְהוֹדוֹת לָךְ עַל מִשְפְטֵי צִדְ קֶךָ (תהלים קיט סב) . וחד אמר, כך אמר דוד , לא חסיד אני, שכל מלכי מזרח ומערב יושבים בכבודם , ואני ידי מלוכלכות בשפיר ושליה , ולא עוד אלא כל מה שאני עושה כו' עם מפיבושת כו' . והדבר תמוה , למאי חקרו חסידותיו של דוד , ודאי יש עוד הרבה ענינים שהתנהג בחסידות , כמו מה שהתגבר על רצונו ולא הרג את שאול , ועוד הרבה. אלא משום דקשה לחז"ל לפי הפשט , וכי אפשר לומר לפני ה' שישמור אותו מפני שהוא חסיד וראוי הוא לכך , והלא אין צדיק בארץ לבא בזרוע בשביל מעשיו הטובים . להכי פירשו חד אמר, שהחסידות היו התמימות הנפלאה להודות לה' על משפטי צדקך, היינו על הטובה מעין הרעה , כדאיתא שם (ברכות ס א ) וזהו מרוב בטחון במדת טובו ית' .והיינו מה שסיים באותו מקרא (תהלים פו ב) הושַע עַבְדְ ךָ אַתָה אֱ -לֹהַי הַבוֹטֵחַ אֵלֶיךָ .וחד אמר דהכי פירושו, שמרה נפשי שלא אחטא, כי חסיד אני מתנהג בחסידות במעשים שקרובים להסיר מורא וכבוד מלך , ויהיה הקלקול רב , ע ל כן שמרה נפשי לעבדך הבוטח אליך שתוליכני בדרך הישר . והיא ברכת משה , שהיא "אוּרֶיךָ "לְאִיש חֲסִידֶךָ. וע ל זה יתפלל כל חסיד , להיות נשמר מן המעוות .
מימרא בשם ר' יצחק אייזיק שר זצ"ל מסלבודקה (הובא בספר "לאיש שלום" לר' צבי יעקב שלום הירשמן, כסלו תשפד, עמ' 10 "אוקיינוס של אויר") במדרש (בראשית רבה יד ט , הובא גם בילקוט סוף תהילים ) רבי לוי בשם רבי חנינא אמר, על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבורא, מאי טעמא (תהלים קנ ו ) כֹל הַנְשָמָה תְּהַלֵל יָ -הּ, כל “הנשימה ” תהלל י -ה. ומורי ורבי הגרי"א שר זצוק"ל התבטא שכוונת חז"ל ל"הלל שלם," לא "חצי הלל !" על כל נשימה שאנחנו נושמים חובה עלינו לשיר ולהלל לבוראנו !
ויש לציין שר' אביגדור הכהן מיללער זצוק"ל אמר מימרא זו בשם המשגיח בסלבודקה ,ר' אברהם גרודזינסקי זצוק"ל הי"ד (הובא בספר שערי אורה לתלמידו ר' יעקב יהושע האמבורגער, חלק ראשון, מהדורא חדשה ברוקלין תשסז, עמ' קע) ולדוגמא , יתבונן האדם כמה תענוג יש לו מנשימה . שהרי אם יכריחו אותו להחזיק ראשו במים לאיזה דקות, כשיוציא ראשו ירגיש התענוג המופלא של נשימה. אמרו חז"ל (בר ר"פ י"ד) על כל נשימה ונשימה תהלל קה , ואמר ר' אברהם זצ"ל שהוא כפשוטו , תהלל מלשון הלל , שעל כל נשימה מחוייבים אנו בהלל שלם (ולא חצי הלל,) ורק שאין לנו זמן מספיק לזה , ונשארים אנו בעלי חוב להקב"ה על שלא הללנו אותו .
