מעלת כוס של ברכה: כתוב בפסוק (בראשית פרק יח פסוק ט) שהמלאכים שאלו את אברהם אַּיֵה שָרָה אִׁשְּתֶָך. ובגמ' (בבא מציעא דף פז.) אמר רבי יוסי ברבי חנינא, שהיה זה כדי לשגר לה כוס של ברכה. וכתב בשפתי חכמים (בראשית פרק יח פסוק ט), שעיקר המצוה שתשתה מאותו כוס שבירכו עליו.
וכתב המהרש"א (חידושי אגדות ברכות דף נא:) שמסתמא שתה אברהם עם המלאכים כוס של ברכה, כמנהג רב נחמן, כמסופר בגמ' (ברכות דף נא:) שרב נחמן ביקש מעולא האורח שישגר כוס של ברכה לילתא אשתו של רב נחמן, וכאשר לא שלח הקפידה ילתא, עד ששברה בכעסה ארבע מאות כדי יין.
ועניינה של מעלה זו, ביאר בעל הנתיבות (נחלת יעקב אמת ליעקב דרשות מהר"י מליסא פרשת ראה) על פי מאמר הגמ' (סוטה דף לח:) "אין נותנין כוס של ברכה לברך אלא לטוב עין, שנאמר (משלי פרק כב פסוק ט) טֹוב עַיִן הּוא יְבֹרְָך, אל תקרי יְבֹר ך אלא יְבָרְֵך". אף הנותן צדקה בשביל עצמו מתברך, אבל להיות צינור שהשפע עובר דרכו לאחרים אינו זוכה אלא טוב עין, הנותן מתוך רחמנות על העני.
ומבואר בגמרא (פסחים דף קיט:) שבסעודה שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים לעתיד לבוא נותנים כוס של ברכה לאברהם, ליצחק, ליעקב, למשה וליהושע, וכל אחד מהם נמנע מלברך, עד שנותנים אותו לדוד והוא אומר אני אברך ולי נאה לברך, שנאמר (תהלים פרק קטז פסוק יג) כֹוס יְׁשּועֹות אֶּׂשָא. וביאר הנתיבות על פי דברי הרמב"ם שכוס של ברכה הוא השפע, ולכן אמרו שאין נותנים אותו אלא לטוב עין, שמשפיע ברכה גם לזולתו.
ומעתה נבין ביתר שאת את חשיבות הדינים שיתבארו בגיליון, מתי ובאיזה אופן מברכים על הכוס, ויהי רצון שנזכה לברכת טֹוב עַיִן הּוא יְבֹרְָך.
בברכת התורה עקיבא יוסף לוי