ועשיתם הרע בעיני ד' א-לקיך להכעיסו (ד, כה). (בעל "דברים טובים" שליט"א)
אמר כ"ק ה"אמרי חיים" מויז'ניץ זי"ע כי תוליד בנים ובני בנים, ונושנתם... ועשיתם הרע בעיני ד' א-לקיך להכעיסו (ד, כה). וכי היכן מצינו אדם מישראל אשר רק לאחר שהוליד בנים ונכדים, נהפך לסבא, יסור מן הדרך הישרה, אין המקרא מדבר אלא באדם שהוא עצמו מוסיף להיות ירא ושלם, אבל איתרע מזלו ולא רווה "יידיש נחת" מזרעו, שהושפעו מרוח התקופה והחמיצו. אדם זה בצעירותו היה מקנא קנאת ד' ומתלהב בברכת המינים, למשל, מפני שהיה כבוד קונו יקר בעיניו. אמנם כשהתבגר והבנים שלו לא הלכו בדרך התורה, הצטננה התלהבותו, כי אמר: על מי אתפלל, על הילדים שלי, וכשחלפו שנים וראה להוותו גם את הנכדים יוצאים לתרבות רעה, באין לאל ידו להושיע, נעשה מאופק שבעתיים וכמעט מדלג לחלוטין על תפילת "וכל אויביך מהרה יכרתון", כי נתחמץ לבבו כשנזכר במי המדובר, הלא ביוצאי חלציו ממש. ובעיני ד' רע. כי האדם שחס על כבוד שמים אינו משתנה אפילו בנסיבות כאלו.
