ידוע שאנשים מעוניינים שיהיה להם רב גדול וקדוש, כדוגמת הגאון מוילנא או הבעש"ט. דא עקא, שלא תמיד אותם אנשים ראויים להיות תלמידים של רב בסדר הגודל שהם מבקשים...
פעם, כשביקשו למנות את אחד האדמו"רים, היו שהתנגדו לכך בטענה שהוא צעיר מדי. אמר אחד מגדולי הדור: רב הם רוצים שיהיה כמו רב של פעם, וחסידים הם רוצים להיות חסידים של היום, והדבר לא יתכן...
לפי זה – אומר ה"לחם לפי הטף" – נראה שזו כוונת משה רבנו במלים: "ויתעבר ה' בי למענכם". לפעמים הפרנס, הרב, יכול להיות גדול מאד, רק שהוא נמצא בדור נמוך, ולכן הקב"ה לא מניח לו להגיע למדרגה הגבוהה שהיה יכול להשיג לפי עבודתו. "ויתעבר ה' בי" – לא הניח לי להתעלות כפי רצוני. וזאת על שום מה? "למענכם" – כי זו מדרגת אנשי הדור.
"ויתעבר ה' בי למענכם ולא שמע אלי". (ומתוק האור)
"ויתעבר" - אומרים חז"ל, כאשה מעוברת. ובאר ה"משך חכמה": לפעמים אישה מעוברת, בחודש החמישי לעיבורה, מרגישה שאין לה יותר כח להמשיך, והיא מתפללת: הלוואי וכבר יצא התינוק. אבל אם התינוק יצא עתה - הוא לא יחיה, כי עדיין איננו מוכן ובשל לחיים בעולמנו. הוא צריך לשהות שם עד תום תשעת חדשי העיבור, רק אז יהא בשל לצאת לאוויר העולם.
מסופר על אדמו"ר אחד שבליל שבת אחד התאחר מאד להגיע ל'טיש' (עריכת השולחן), קרוב לחצות הלילה נכנס לבית המדרש. מיד כשהתיישב אמר לחסידיו: "תסלחו לי היה לי אורח חשוב מאד - אליהו הנביא. הוא בא לומר לי, שברצונו להתגלות ולבשר את הגאולה, וכבר הסכימו עמו שבעת הרועים (אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, דוד ויוסף). הוא רק בא ליטול גם רשות ממני, ולקח לי זמן רב לשכנע אותו שעדיין לא יבוא".
אחד החסידים ששמע זאת קפץ ואמר: אבל למה, באמת, שלא יבוא? אדרבה שיבוא! הביט בו האדמו"ר והסביר: הלא ברגע שיבוא משיח צדקנו - שוב לא תהיה אפשרות לתקן. העולם כולו יגיע לנקודת הסיום, אבל לדאבוננו, ישנן עדיין נשמות רבות שהן רחוקות מתיקונן, ועל כן בקשתי שימתין קמעה כדי לתת גם להן הזדמנות נוספת לתקן. אבל היהודי בשלו: שיבוא, יהיה מה שיהיה! אמר לו הרבי: ומי גילה לך כי נשמתך אינה אחת מאותן נשמות שלא הגיעו לתיקונן?!
יסוד גדול כתוב כאן. לא בכדי מתעכבת הגאולה, אלא לטובתנו, כדי שנספיק להשלים את עצמנו.
