חידושי תורה על פרשת השבוע
ויאמר אבימלך ופיכל שר צבאו אל אברהם וגו' ועתה השבעה לי באלקים הנה אם תשקר לי ולניני ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עמדי ועם הארץ אשר גרתה בה (בראשית כ"א כ”ב-כ”ב). סיפור הדברים בין אבימלך ופיכול שר צבאו לבין אברהם אבינו צריך עומק לפנים מעומק מפני שבפשטות נראה כמיותר בתורה, מה שבוודאי אינו.
וכבר עמד ע”ז בספה”ק“ אוהב ישראל” וביאר את סוד הענין, אמנם נעתיק תחילה את דברי האריז”ל על שעת חצות הלילה, אז מתעוררת השכינה מל’ דאצילות להשפיע לעולמות התחתונים בי”ע, ונרמז בפסוק “ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה”, ותקם השכינה בעוד לילה, ותתן טרף פירוש שפע לביתה וחק לנערותיה אלו נערות המלכות ועולמות התחתונים.
ואת סדר ירידת השפע בהתעוררות מוחין דאבא המשפיע ליסוד וממנו למלכות, ביאר ה"אוהב ישראל" בפסוקים אלו, וזה לשונו, “אבימל"ך נקרא בחי' חכמה עילאה (היינו אבי מלך) קדישא סוד אבא, ובאבא יסד ברתא, סוד המלוכה הק' וכו’, ופיכל שר צבאו הוא בחי' יסוד צדיק חי עולמים המקשר ומייחד כל עלמין, ואיהו המקור הממשיך השפעה העליונה לכל העולמות ולכל המדות ומקשרן ומייחדן, וזהו פ"י כ"ל, והוא כביכול בחי' שר צבא למדת החכמה הזן ומפרנס לכל העולמות לעילא ותתא ומחיה את כולם בסוד "והחכמה תחיה” (קהלת ז, יב). ואברהם הוא מדת החסד כנודע, וזהו ויאמר אב"י מל"ך ופ"י כ"ל שר צבאו אל אברהם שהוא מדת חסד המלובן ומצוחצח, "אלקים עמך" וגו', היינו אנו רואים אשר המידת הדין נמתק על ידך וכו’, ר"ל שתראה שכל ז' מדות הק' יתנהגו ע"י מדתך מדת החסד ולהמתיק דינים היוצאים משם אלקים, ושיהיה בכל הז' מדות התנהגות הרחמים והחסד. "אם תשקור לי ולניני ולנכדי" היינו לבטל כל הדינים לבל יהיה להם שום שליטה ואחיזה בהג' עולמות בריאה יצירה עשיה, רק כולם יתנהגו בחסד ורחמים, "כחסד אשר עשיתי עמך" כי השורש חסד לאברהם הוא חכמה עילאה קדישא" עכ"ל, עיי"ש עוד ביאור הכתובים בארוכה.
ועפ"י דבריו הק' יש לרמוז בפסוק ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק עם האותיות וב' כוללים גימ’ שמות י”ב מלאכי המרכבה מיכא"ל קדמיא"ל פדא"ל, גבריא"ל צדקיא"ל חסדיא"ל, רפא"ל רזיא"ל סטטורי"ה, נוריא"ל יופיא"ל ענא"ל מלאכי מרכבת עולם הבריאה הממונים על חלוקת שפע המלכות דאצילות לתחתונים.
וזהו הרמז בפסוק, “אם תשקר לי”, א”ם פעמים א”ם גימ’ אלף תרפ”א מספר השם כ”ב של ברכת כהנים (אנקת”ם פסת”ם פספסי”ם דיונסי”ם) המעורר השפעה מלמעלה, ובעצם העתקת השפע מן העולמות העליונים לעולמות שלמטה מהם גורם שיהיה נחשב השפע המתגלה למטה כמו שקר כלפי השפע העליון, מפני שלמעלה הוא אחוד באחדותו ית’ ממש ואילו למטה הוא נפרד בצמצום, וזהו “אם תשקר לי”, שהשפעת השפע למטה ע”י השם כ”ב הוא בבחינת שקר. ולנכדי כחסד אשר עשיתי עמך תעשה עה”כ גימ’ ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק, שזה ענין השפעת אבימלך ופיכל לעולמות בי”ע המכונים “לי לניני ולנכדי” כנגד עולם האצילות. גם תשקור (מלא ו’) לי לניני ולנכדי גימ’ בדיוק וישא יעקב רגליו וילך ארצה בני קדם שהוא ענין עליית המ”ן בחינת רגלין העולם לבני קד”ם, מה שמעורר לבחינת אבא עילאה כמ”ש באוהב ישראל.