כך פותח ר' צדוק הכהן מלובלין... פרשת וירא, כל בנין האומה הישראלית נבנתה אחרי יאוש. (בראשית כא, ז) מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה... אומר ר' צדוק – תגיד, אדם בן מאה, אישה בת תשעים, יכל להיוולד מהם ילד ?
שלא עלה על דעת אדם להאמין זה, ולא גם אחרי הבטחת המלאך . שרה הצדקת ידעה והאמינה בה' יתברך, שהוא כל יכל , ועם כל זה, צחקה בקרבה , שהיה רחוק אצלה להאמין , בידיעת זקנת אברהם. אבל באמת, מאת ה' היתה זאת, שיהיה בנין האומה , דוקא אחר יאוש גמור, שלא האמין שום אדם, ואפי־לו שרה, שתיפקד , כי זה כל האדם הישראלי להאמין, שאין להתייאש כלל , ולעולם ה' יתברך יכל לעזור. היפלא מה' דבר !?
רבותי, עד כאן הפתיח שלו...
פרשת שבוע שעבר, דיברנו על אליעזר עבד אברהם...
אליעזר עבד אברהם, יוצא למלחמת ארבעת המלכים ...
הוא מופיע בפעם הראשונה, בשעה שאברהם עומד בברית בין הבתרים' ,מי שיירש אותי, הוא דמשק אליעזר.'
וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי ... לוט נלקח בשבי... וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵיֹ בֵיתו שְׁמֹנָה עָשָׂרׁ וּשְׁלֹש מֵאוֹת ...
אמרנו בשבוע שעבר , גמרא )מסכת נדרים לב, ( רש"י מביא את הדברים – לא ,318 אלא אליעזר .318 =
תגידו – אם אתה רוצה להגיד אליעזר, אז תגיד אליעזר ... למה אתה אומרֹ בֵיתו שְׁמֹנָה עָשָׂרׁ וּשְׁלֹש מֵאוֹת !? ממתי קוראים לאנשים במספרים ?
שואל ר' צדוק הכהן מלובלין – למה הכוונה אליעזר... גימטריא ...318 מה הולך פה ?
ואומר יסוד נפלא – איפה מופיע ביאור, של המילה אליעזר ?
בפרשת יתרו (יח, ג) שֵׁם הָאֶחָד גֵּרְשֹׁם } ....ד{ וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר... למה ??? כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה.
ניצלתי מחרב פרעה ... אחחח – אליעזר !
למה אליעזר ? למה לא עזריה !?
אומר ר' צדוק הכהן – אליעזר, זה לא סתם שם , זה מבטא משהו. מה זה מבטא?
בֹא ותראה... עומד משה רבינו במדי אסיר על הבמה, כמי שמוצא להורג ... מגיע קוסטינר ... משייף את הסכין .... ועומד להוריד את זה על משה... שם את החרב על צווארו של משה... החרב נשברת !
היה סיכוי למשה רבינו לצאת מזה !?
אין סיכוי ! זה שנעשה צווארו של משה שיש, זה נס !!!
מה יכל יהודי לבקש מהקב"ה, כשהוא עומד על במה, הוא לבד, אין לו שום נציג יהודי בסביבה... מה יהודי יכל לעשות במצב כזה ??
קריאת שמע.... אם תספיק תגיד גם ה' מלך, ה' מלך...ותגיד אשמנו בגדנו עד שתגמור
משה רבינו עומד, וה' מושיע אותו... הוא קורא לו אליעזר.
אומר ר' צדוק – אליעזר זה לא אליעזר, זה .318 מה זה ? 318
יאוש, זה 318 .....317 זה אחד מעל הייאוש, כלומר , אנחנו אין לנו מושג של יאוש בעולם !
מאיפה אנחנו לומדים את זה ?
מהמספר ... 318 מאליעזר !
318 זה מספר שאומר לך, שאין יאוש בעולם !!!
עכשיו נבין, למה הלך אליעזר עם אברהם אבינו:
נודע לאברהם שנשבה לוט ....
חז"ל עושים (מסכת סנהדרין) חשבון, כמה אנשים היו במלחמה הזאת , מלח־מת ארבעת המלכים בחמישה.
רבותי, מיליוני חיילים היו במלחמה ....
בא הפליט ומודיע לאברהם – תשמע, לוט נלקח בשבי ...
לוט נלקח בשבי !? בֹא אליעזר, הולכים !!
לאיפה הולכים ? להילחם...
עם מי ? משהו כמו 22 מיליון חיילים... לא רציני....
אתה לוקח 11 מיליון, אני לוקח 11 מיליון , אההה ??
אברהם ? איזה מלחמה ? לאיפה הולכים ? בֹא נקפוץ מהגג...
אומר לו אברהם – לוקחים – 318 אין מושג כזה יאוש אצל יהודי !!! יהודי לא אומר ככה 'אין מה לעשות! '
לוקח איתו אברהם אבינו וַיָּרֶק אֶת-חֲנִיכָיו יְלִידֵיֹ בֵיתו שְׁמֹנָה עָשָׂרׁ וּשְׁלֹש מֵאוֹת-אברהם אבינו יוצא למלחמה הזאת, מתוך ידיעה שאין יאוש בעולם ! הוא יוצא מתוך בטחון בקב"ה, כי אם לא היה לו בטחון בקב"ה, הוא לא היה יוצא למלחמה הזאת.
הולך משה רבינו, וקורא לבן שלו אליעזר , כִּי אֱלֹהֵי אָבִי בְּעֶזְרִי וַיַּצִּלֵנִי מֵחֶרֶב פַּרְעֹה...
לאחר ההקדמה הזאת, מסיים ר' צדוק מלובלין , בדברי גמרא נפלאה :
מספרת הגמרא סיפור..
לשון הגמרא - ההיא סבתא דאתאי לקמיה דרב נחמן אמרה ליה ריש גלותא וכולהו רבנן דבי ריש גלותא בסוכה גזולה הוו יתבי צווחה ולא אשגח בה רב נחמן אמרה ליה איתתא דהוה ליה לאבוהא תלת מאה ותמני סרי עבדי צווחא קמייכו ולא אשגחיתו בה אמר להו רב נחמן פעיתא היא דא ואין לה אלא דמי עצים בלבד אמר רבינא האי כשורא דמטללתא דגזולה עבדי ליה רבנן תקנתא משום תקנת מריש.
הגמרא (מסכת סוכה לא, א) ] -אני מתרגם מארמית[ מעשה באישה זקנה, שבאה לפני רב נחמן . אמרה לו – ראש הגלות וכל החכמים , יושבים בסוכה גזולה.
האישה הזקנה הזאת, פגשה את ריש גלותא , פגשה את כל החכמים... יושבים בתוך סוכה, ואמרה להם – כולכם יושבים בתוך סוכה גזולה...
מה קרה ?
כנראה שנתנו שמה, לעבדים לעשות סוכה, והם כנראה סחבו קורות , מאיזה חצר של אישה זקנה...
לקחו את הקורות, שמו בסוכה של ריש גלותא , וכל החכמים יושבים בסוכה... מברכים בסוכה... עוברת האישה ומזהה את הקורות שלה' ...כולכם יושבים בסוכה גזולה ... ' !!! ולא השגיח בה רב נחמן.
אמרה לו האישה – תגיד, ככה מתייחסים לאישה, שלאבא שלה היו 318 עבדים ??? התחילה לצעוק, ולא היו משגיחים בה..
אמר להם רב נחמן – היא סתם צועקת, מה שמגיע לה, זה רק הכסף שעולים העצים.
הגמרא שם עוסקת בדבר שנקרא "תקנת מריש."
"תקנת מריש" זו תקנה, שעפ"י ההלכה, אדם שגנב משהו, צריך להחזיר את אותו חפץ.
גנבת קורה, את אותה קורה אתה צריך להחזיר.
מה עושה בן-אדם, שעובר ב4- בבוקר ברחוב, רוצה לעשות שער לבית... שכן שלו ממול, עושה מרפסת ... לוקח ממנו 4 ברזלים "בין כה יש לו ספייר... אז בֹא אני אעזור לו לפנות את זה"
לוקח 4 ברזים... יוצק את זה שם בקורה שלו.. וזהו השער עומד...
אחרי שבוע, ההוא עם המרפסת מגלה שחסרים לו 4 ברזלים לסיים א המרפ־סת" ....בטח ההוא עם השער, סחב לי 4 ברזלים"..
ניגש אליו: סליחה, אתה סחבת לי 4 ברזלים ?.??
למה זה היה שלך ?? חשבתי שזה היה מיותר.... מחילה, אני מתנצל...
בסדר אני מבין... מקבל את ההתנצלות... תפרק את הברזלים בבקשה...
מה ?? אתה חושב שיש לי עכשיו 6000 שקל להזמין קונגו שיפרק את זה ?? אדוני, קח לך 200 שקל עוד הובלה 100 שקל.. בקשה....
אדוני, לא רוצה כסף, רוצה ברזלים !
טוב שאתה רוצה... להתראות.. כל טוב.
אומרים חז"ל – אם את תגיד לו להוציא את הברזלים האלה, הוא לא יחזיר אף פעם. יש תקנה שנקראת 'תקנת מריש– ' נותנים לו דמי הברזל/דמי הקרש, ולא אומרים לו לפרק את הקורה.
באה האישה, ורואה שגנבו לה את הקורות... באה לפני החכמים – רבותי, אתם גנבים, גנבתם לי את הקורות !
אומר לה רב נחמן – כמה עולה קורות 120+ ?הובלה 200 = הינה יש לך ... 250 לא , אני רוצה את זה !!!
היא מתחילה לצעוק... ולא משגיחים בה...
ופתאום היא אומרת – איך אתם מתנהגים ??? לאבא שלי היו 318 עבדים !
ואם לאבא שלך לא היו עבדים ??? היה לו רק חובות, אז לא היו צריכים להחזיר לך !?
ממאי נפשך , אם צריכים להחזיר, אז להחזיר... אם לא , אז לא מחזירים... מה זה משנה כמה עבדים היו לו ???
אומר ר' צדוק הכהן – בֹא ואגיד לך , למה התכוונה האישה. היא לא ידעה מ'תקנת מריש.' היא ידעה שאדם גוזל דבר מסוים, הוא קונה אותו בייאוש בעלים, או בשינוי רשות.
אמרה האישה – אתם בטח לא רוצים להחזיר את זה, כי קניתם את זה בשינוי רשות, ואתם אוחזים שאני התייאשתי... אבא שלי היו לו 318 עבדים... אני בחיים לא יתייאש . אם אני לא מתייאשת, אז אין כאן יאוש ! אם אין כאן יאוש, אז תחזירו את הקורות !
אמר לה רב נחמן – אני יודע שלא התייאשת, אבל יש 'תקנת מריש...' אפשר להחזיר את דמי הקורה, ולא את הקורה.
אומר לנו ר' צדוק הכהן מלובלין – דע לך, זה היסוד . כל פרשת וירא, מלמדת אותנו התורה, שאין יאוש בעולם כלל ! אסור להתייאש. לא כאשר בן-אדם רח"ל, יש לו בעיות בפרנסה.. לא כאשר יש בעיות של בריאות.... לא בבעיות של חינוך ילדים ולא בבעיות של שלום בית... אין יאוש , אלא רק להתפלל אל ה' ולבקש ממנו, כי תפילת החולה על עצמו , מקובלת יותר מתפילת אחרים עליו!
(רבי צדוק הכהן מלובלין - הרב רוזנבלום שליט"א)