אומר רש"י - ותתע. חזרה לגלולי בית אביה . במדרש אגדה כתוב, שברגע שאברהם זרק אותה, היא מצאה אבן במדבר , וַתֵּתַע – שמצאה לבנה וזקפתה לשם עבודה זרה. ברגע שזרקו אותה מבית אברהם, היא פרקה עול. לעומת זה, למרות שהיא פרקה עול, היא לא חזרה לבית פרעה אביה, היא עדין ישבה בבאר לחי רואי , מתוך תקוה שאברהם אבינו יחזיר אותה, וחז"ל מציינים אותה - וּשְׁמָה קְטוּרָֽה - שק־שרה פתחה, שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם (ב"ר סא, ד). בפרקי דרבי אליעזר, מביאים מקור לכך – מאיפה אנחנו יודעים שהיא חזרה לגילולי בית אביה ? כותב הפרקי דרבי אליעזר – ישנו פסוק בספר ירמיהו, שם כתוב שעבודה זרה, נקראת בשם תעתועים , שנאמר (ירמיה, י, טו) הֶבֶל הֵמָּה מַעֲשֵׂה תַּעְתֻּעִים .
בספר של הגאון ר' שלום שבדרון, מופיע סיפור – היה יהודי לפני השואה, שקראו לו ר' מרדכי פורגמנסקי. יהודי גאון עולם הוא היה. הוא נפטר בשוויץ , והביאו אותו כאן לקבורה, כמדומני הוא קבור ליד הרב דסלר . ר' מרדכי פורגמנסקי, היה גאון עולם, אחד מהגאונים הגדו־לים, שהיו בדור שלפני השואה...הוא מספר שהוא נסע ברכבת מליטא , ממקום למקום, ובמהלך הנסיעה, הוא מצא יהודי שומר תורה ומצוות, נוסע איתו ברכבת . אותו יהודי היה שוחט ומוהל במקצועו. התחילו לדבר ביניהם דברי תורה, ולא שמו לב, שהם צריכים לרדת בתחנה מסוימת .... הכרוז מודיע שהגיעו לתחנה, רק הם היו כל כך מרוכזים בלימוד ביחד, שלא שמו לב בכלל שצריך לרדת... הגיע שעה אחת...שתיים... הכרוז מודיע "הגענו לתחנה .... "... הרב שומע" ..אויי וייי...התרחקנו שעתיים מהמקום שאנחנו צרי־כים לרדת...איך סיכוי שנגיע כבר לשבת הביתה".... אותו יהודי שהוא שוחט ומוהל, היה ממש נסער " תראה... לא הייתי כל-כך הרבה זמן בבית... הבטחתי שאני יבוא לשבת"... ר' מרדכי אומר לו " –אדוני, מה אתה נסער כל-כך, הקב"ה רוצה שנהיה פה בשבת..." אומר לו השוחט – כבוד הרב, אני רוצה להגיד לך, אין פה יהודים בכלל ! מאיפה אתה יודע שאין ? כי אם היו פה יהודים, היו מזמינים אותי פה, לשחוט.
יוצאים מתחנת הרכבת ... פוגשים שם בעלי עגלות (מעין המו־ניות של פעם) ושואלים את אחד מהם – אולי אתה יודע איפה יש כאן יהודים ? אומר להם בעל העגלה – כן, אני יודע... יש כאן יהודי אחד ! אקח אתכם אליו... לוקח אותם... יורדים מהכרכרה ... מסתכלים.. יש מזוזה על הדלת ... ב"ה... נוקשים בדלת ... פותח את הדלת היהודי... רואה את הרב והשוחט... הוא לא הכיר את הרב... כולו נהיה חיוור, מתנשף כולו.... שואל אותם היהודי – סליחה, מישהו ממכם מוהל ??? אומר ר' מרדכי – כן ! הינה, הוא מוהל ! ב"ה ! כולו התמלא שמחה.... מה קרה ??? שאלו אותו... תראו , שבוע שעבר נולד לי בן, ולא ידענו מה יהיה עם הברית, כי הילד לא כ"כ הרגיש טוב , היום הרופא אמר לי, שאפשר לע־שות לו ברית... אמרתי לו 'עכשיו אתה מודיע לי 12 !? בצהריים !? מאיפה אני יביא מוהל ....'? התפללתי לקב"ה 'ריבונו של עולם, ציווית 'וביום השמיני ימול בשר ערלתו...' אני רוצה למול, אבל אין מוהל, מה אני יכל לעשות !? בכיתי... התפללתי... והקב"ה זימן אתכם לפה ! אמר לו ר' מרדכי – נו אתה רוצה, אני סנדק, אתה מוהל, והוא אבי הבן ! עכשיו אתה מבין, למה הגענו לפה ?!?
אומר ר' מרדכי ליהודי – תשמע, עכשיו אני מבין רש"י ... רש"י אומר על הפסוק (כא, יד) וַתֵּלֶך וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָֽׁבַע... מכאן שחזרה הגר, לגילולי בית אביה. מאיפה ידע את זה רש"י ? כתוב שהיא טעתה בדרך...אבל מי אמר שהיא חזרה לגילולי בית אביה ? איפה זה כתוב ? אומר ר' מרדכי פורגמנסקי – פשוט מאוד, יהודי, לא טועה ! אין טעיתי, דיברתי בלימוד, ולכן בלי כוונה, לא שמתי לב, ויר־דתי בתחנה הבאה.. אין כזה דבר ! יהודי, הקב"ה מדריך אותו, על כל צעד ושעל ! ואם כתובְ וַתֵּלֶך וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָֽׁבַע , זה אומר שהיא לא היתה יהודיה , כי אם היא היתה יהודיה , לא היה מופיע פסוק כזה וַתֵּתַע. יהודי לא טועה, יהודי הוא מודרך ! עד כאן, ביאורו של ר' שלום שבדרון, עפ"י דברי ר' מרדכי פו־רגמנסקי זצ"ל.
(הרב רוזנבלום שליט"א)