Skip to content
עושה שלום - ממונות

הרה"ג ר' יצחק מועלם שליט"א

  • Vayeira
  • 5787
  • Hebrew
View printout

בשבוע שעבר דנו אם מותר למוהל לעשות מעשה הפרדה במחט קודם המילה בשבת, והבאנו את דברי האחרונים שהתירו להפריד בשבת, אלא שהקשינו בזה טובא לעניין מעשה שבת דלכאורה אסור.

כעת נבוא ונעסוק בעיקר הדין אם ראוי לעשות את מעשה ההפרדה ביום חול. הנה כתב השו"ע (יו"ד סי' רס"ד ס"ג) את סדר המילה-חותכים את הערלה ואח"כ מפרידים את עור הפריעה מן העטרה בציפורן עד שתתגלה כל העטרה. אופן חיתוך הפריעה ידוע עפ"י המקובלים (ברית אבות פי"א ס"ח, וע"ע מהרח"ו שער המצוות סוף פרשת לך לך) שלא יתחוב שני ציפרניו יחד אלא יכניס קודם ציפורן ימין ואח"כ שמאל עיי"ש. ועיין בתשובות והנהגות מה שמחה בזה (ח"א יו"ד סי' תקצ"ח, וכן בח"ב סי' תפ"ז, ועוד בח"ג סי' רצ"ה, ובח"ד סי' ר"כ, ובח"ה סימן רצ"א ורצ"ג).

כ' השו"ע יפרע בציפורן, משמע מלשונו שיש לפרוע בציפורן דוקא, וכבר כתבו בזה גדולי ישראל (שו"ת מהר"ץ חיות סי י', ערוה"ש סט"ז, שו"ת חלקת יואב ח"ג סי' פ"א, זוכר הברית סי' י"א סט"ז) ובראשם הערוך לנר (שו"ת בנין ציון קמא סי' פ"ח) שקיום הפריעה בציפורן היה מפורסם ומקובל בכל ישראל ובוודאי קיבלנו כן ממשה רבינו ע"ה, אך כיום כבר נהגו רבים לחתוך עור הפריעה יחד עם עור המילה ומיד עם חיתוך הערלה נחתך עור הפריעה ועי"ז מתגלה העטרה מיד עם החיתוך ויש בזה חיסרון של פריעה בציפורן וכן חיסרון שאין הפריעה נעשית בפני עצמה אלא מאליה והוי כמתעסק. וע"ע ביבי"א (ח"ז יו"ד סי' כ"ב) שהעלה שאין לשנות לכתחילה מן המנהג ומנהג ישראל תורה הוא ויעשו את הפריעה בציפורן עיי"ש.

וגם יש להעיר שאף אם לא חותך עם המילה את עור הפריעה עדיין השיעור שנשאר מחובר אינו מכסה את העטרה בשיעור ציצין המעכבין, וא"כ אין בזה עובר לעשייתן אם מברך ברכת להכניסו בבריתו של אברהם אבינו אחר החיתוך לנוהגים לברך בין חיתוך לפריעה, א"כ יש להנהיג לברך ברכת להכניסו בבריתו של אברהם אבינו קודם הברית. שהרי הרמב"ם כ' (פ"ג ה"א) שיש לאבי הנימול לברך ברכת להכניסו בבריתו של אברהם אבינו, וכ' בספר המספיק לעובדי ה' (עמוד277) בשם אביו שיברך קודם המילה, אולם הכסף משנה מדייק מלשון הרמב"ם שלא כ' קודם המילה, א"כ יברך אחר המילה וכדעת תוס' בשם ר"ת (שבת קל"ז: ד"ה אבי), והרמב"ם בתשובה (סי' של"א– של"ב) כ' שיכול לברך בין קודם המילה ובין אחר המילה, והמהרי"ץ הביא דברי הרא"ש דס"ל שיברך בין מילה לפריעה, וחשיב עובר לעשייתן עיי"ש. אך מי שעושה הפרדה קודם א"כ יש לו להקדים הברכה קודם המילה לדעת הרא"ש דבעינן עובר לעשייתן, ולא ראיתי נזהרים בזה אף כאשר המוהל עושה הפרדה, וצ"ע.

ועוד שאין להתיר בשבת לחתוך את עור הפריעה הנשאר כיון שזה גרע מציצין שאינן מעכבין, כיון שאין הערלה מכסה כלל את העטרה, וכמו שהעיר בשו"ת שבט הלוי (ח"ז סי' ק"פ וקס"ג), וכן כתב ח"ח (סי' צ'), אלא שאם יש חשש שעור הפריעה יחזור ויכסה את העטרה הוי כציצין המעכבין, וכ' בספר ברית אברהם הכהן (נחל ז' סק"ב) בשם הגה"צ מפאפא זצ"ל אם לא פירש יש לקורעו. אך מ"מ נמצא כי בדבר זה נחלקו ורבים אינם מתירים זה, ועל כן אין לאדם להכניס עצמו במחלוקת בחילול שבת, ומה גם שהוא שינוי ממעשה המילה המקובל וכמוש"כ השו"ע.

העולה לדינא: כיון שיש במעשה זה הרבה בעיות הלכתיות הן בשבת והן בחול- א. הוצאת דם בשבת. ב. אף אם אין דם יש חשש איסור גוזז, ולרמב"ם הוי איסור דאורייתא של ממעט יניקה. ג. יש האוסרים לעשות חיתוך לעור הפריעה באופן כזה כיון שגרע מציצין שאינם מעכבים. ד. שינוי ממעשה המילה המקובל שיש בזה חיסרון, ולדברי המקובלים גורם השפעה לתינוק. לכן אין לעשות הפרדה קודם המילה הן בשבת והן בחול.

More in this printout

View the whole printout