Skip to content
עושה שלום - ממונות

טאבו משותף כהלכה

  • Vayeira
  • 5787
  • Hebrew
View printout

המשך הנידון ביזם אשר מכר דירה לכמה רוכשים בטאבו משותף-מקרה ו'

תוך כדי בנייה וחפירה חלק מהחצרות שהבטיח היזם גדלו, וכשראה היזם כי השטח גדל, גדל תאבונו, ופנה לרוכשים בתביעה שישלמו לו על תוספת השטח, ובחלק מהדירות בראותו את השטח הגדול שנוצר לאחר הבנייה אף הגדיל את החדרים, וכאן תבע תוספת תשלום, והוסיף טענה כי שילם לקבלן לפי מטרים.

לאחר שבדק הבורר את החוזים, ראה שעורך החוזים לא החתים את הצדדים על שירטוט מדויק של הדירה אותה רכשו, וגם לא על שירטוט החצר המוצמדת, וכן לא קצצו את המחיר לפי מ"ר, כך שלטענת הרוכשים הם זכו מההפקר, ובמיוחד שהנכס לא היה שייך ליזם, אלא רק ע"י שהביא רוכשים וכו' התקדם עם הבנייה, והמכירות של הדירות, ומעולם לא שילם על הנכס המקורי ולא נרשם על שמו. על כן יש לברר אם הדין אכן עם הרוכשים.

תשובה: לגבי ההוספה של המטרים בדירות, כיוון שהיה צריך לשלם על הבנייה, וודאי שצריך לשלם לו לכה"פ את הוצאותיו.

ולכא' הדבר תלוי האם הרוכשים זכו בדירות מיד בחתימה על הסכם הרכישה והתשלומים הראשונים, או שמא רק לאחר סיום התשלומים ומסירת המפתח לרוכשים.

אם נאמר שהדירה בבעלות הרוכשים, הרי שנדון את המקרה כיורד לשדה חברו בשדה העשוייה ליטע, דקי"ל (חו"מ סימן שע"ה) דמשלם את השבח, אף כאן ישלם לו את השבח.

לשאלותובירורים ניתן לפנות ללשכה לממונות– 'זכור לאברהם'

הן אמת כי כאן ההוצאה היא ליזם בתשלום לקבלן, בתוספת הריווח לקבלן, אך האם גם היזם יכול להרוויח בחישוב השבח המגיע ליורד ברשות? לכא' נוכל ליתן לו תשלום על הטרחה [ישנה מחלוקת בין רש"י לרמב"ם בפירוש המשנה האם טרחה נחשבת כהוצאה] בצירוף ריווח מסוים, אבל לא נחייב את הרוכשים בתשלום מלא כפי שווי מ"ר למכירת נכס כזה, ואפי' לא לפי שווי המ"ר ששילמו בתחילה ליזם.

אך אם הדירות עדיין לא בבעלות הרוכשים נצטרך לדון בבעלות מי הן, לפי השאלה נראה כי היזם מעולם לא זכה בנכס, אלא רק הכניס רוכש כלשהו, מתוך הרוכשים של המיזם שלו, ועליו נרשם כל הנכס, והוא לקח את המשכנתא על עצמו, ומצד שני בעל הנכס הרי לא השקיע מאומה, אלא רק היזם.

והנה כיוון שההרחבה הנוכחית (בין בחצרות ובין בדירות) נעשית בשטח שנחפר מחדש, נוכל לדון ככל חפירה למי היא שייכת, ואכמ"ל, (יש לעיין בקונטרס בנייה כהלכה אשר פורסם בהמשכים בעלון זה).

ונראה בין על הצד שהוא שטח משותף לשכנים ובין על הצד שהוא שטח הפקר, נוכל ליתן לו דין יורד לשדה אחר (לא שדה חברו), ומכיוון שלא זכה בשטח ע"י בנייתו (אכמ"ל הסיבות), יוכל לקבל את הוצאותיו בלבד וללא ריווח. וכעין מי שבנה בנכסי הגר ובא אחר והעמיד דלתות, [ועי' עוד בשו"ע חו"מ סימן רע"ה].

More in this printout

View the whole printout