הגאון רבי בצלאל שטרן נולד בנייהייזל שבאימפריה האוסטרו-הונגרית (כיום סלובקיה) בשנת תרע״א, למשפחת רבנים מפורסמת. סבו מצד אמו היה הגאון רבי יוסף מאיר טיגרמן רבה של נייהייזל. בצעירותו למד בכמה ישיבות, בין היתר בישיבת פרשבורג. לאחר נישואיו, החל להשיב תשובות בהלכה, וכיהן כרב בכמה קהילות. במהלך מלחמת העולם השניה כיהן כרבה של הרמנשטאט שברומניה. לאחר השואה כיהן כשנה כרבה של קהילת פאפא בהונגריה. בהמשך עבר לרומא, שם פתח ישיבה וסייע בשיקומם הרוחני של פליטי המחנות.
בסוף שנת תשי״א עלה לארץ והרביץ תורה בירושלים. ולאחר שלוש שנים התמנה לרב הקהילה החרדית במלבורן שבאוסטרליה, שם הקים גם ישיבה. בשנת תשכ״ח התמנה לרבה של קהילת 'מחזיקי הדתי בווינה שבאוסטריה ובשנת תשמ״ב חזר לירושלים, כראש כולל 'אהבת ציון', עד לפטירתו בשנת תשמ"ט. תשובותיו בהלכה התפרסמו מאוד וכרך ראשון יצא לאור בשנת תשי"ט שו"ת 'בצל החכמה' על כל חלקי הישולחן ערוך'. לאחר פטירתו פורסם החלק השישי, האחרון. כמו כן חיבר ספר 'אהלך באמיתך' - אוצר הלכות ומנהגים בענין היוצא לדרך.