Skip to content
תורת המגיד

י' שבשרי נחלקה לב' ההין, ה' למעלה וה' למטה

  • Vayeira
  • 5787
  • Hebrew
View printout

האדם שנפל ונכשל יש לו ללמוד מהכישלונות גופא איך להתקדם, ולחשוב מה הדבר שגרם לו את הנפילה, ולתכנן איך יכול להינצל מזה.

י' שבשרי נחלקה לב' ההין, ה' למעלה וה' למטה

וזהו הרמז שרי, שהוא לשון שר לשון הבטה, כמו שכתוב (במדבר כד, יז) 'אשורנו ולא (עתה) [קרוב]', לרמוז על אות י' שהיא עיונית, לשון שר כנזכר, שהיא החכמה והמחשבה, אשר נעשו כל הנבראים על ידה. שרי מרמז על העבודה של התוכנית של כל דבר, י' על שם המחשבה, הראיה הרוחנית שמביטים ומתבוננים בכל דבר.

והנה אמרו רז"ל (שמו"ר לג, ד) כל מה שיש למטה יש למעלה, וז"ל המדרש שם: 'אתה מוצא כל מה שברא הקדוש ברוך הוא למעלן ברא למטן וכו', למעלן 'וה' בהיכל קדשו' (תהלים יא ד) למטן היכל ה' וכו', למעלן 'יהי רקיע בתוך המים' (בראשית א ו) למטן 'והבדילה הפרוכת לכם' (שמות כו לג)', יעו"ש עוד. ומוסיף המגיד שעל פי זה יש להוסיף גם כן, מה למטה בנים אף למעלה בנים, למטה עבדים למעלה עבדים, כשם שמבואר במדרש שם שיש בחינה למטה של השרפים, כלשון המדרש שם 'למעלן (ישעיה ו ב) 'שרפים עומדים ממעל לו' למטן עצי שטים עומדים, וכו'.

ויש לדקדק איך יהיה זה שיהיו שוים עליונים לתחתונים ותחתונים לעליונים, זה שיש למטה דברים שנגד דברים העליונים מובן, אבל זה שהדברים שלמעלה ושלמטה שוים זה דבר הצריך ביאור, והלוא העולמות העליונים המה המשפיעים והתחתונים המה המקבלים, בחינת שולחן שלמעלה משפיע לבחינת שולחן שלמטה המקבל ממנו, על דרך 'אין לך כל עשב ועשב שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל' (בר"ר י ו), והם דוגמת העשיר המשפיע לעני, ואיך ישתווה העני עם העשיר, ואיך שוים המשפיע והמקבל, מעלה ומטה.

ועומק השאלה היא, שבכדי להשוות בין מעלה ומטה, מוכרחים לומר שיש בחינה מסוימת שהמטה משפיע למעלה, שאם לא כן, לא יתכן שיהיו שווים זה לזה, וזה אינו מובן, כי התחתונים מקבלים מהעליונים, ומה העליונים מקבלים מהתחתונים.

אך לפי הנזכר יובן, כי באמת העולמות עליונים המה זכרים המשפיעים, לפי ששם עיקר החכמה והמחשבה הנזכר, הנקרא י' כנזכר, שהם י' מאמרות, וכנ"ל שבתוך המחשבה נמצאת החכמה, אך אחר כך נחלק אות הי' ונעשים ב' ההי"ן, ה' למעלה וה' למטה, ולא שנעקר אות הי' לגמרי, כי הלוא בי' מאמרות נבראו כנזכר, אך מפני העולם הזה הנברא בה' היה בתחילה בהעלם סתום בתוך המחשבה, כמו הכלי שהיה תחילה סתום במחשבת האומן, כן היה אות ה' שהוא הדיבור הנקרא ה' מוצאות הפה - היה סתום בתוך הי', ואחר כך בעשות הכלי שהוא עולם הזה - בהבראם באברהם, נתגלית הה'

More in this printout

View the whole printout