Skip to content
הקהלת קהילות

"זהו ענין של פיקוח נפשות"

  • Vayeira
  • 5787
  • Hebrew
View printout

וזוהי ההוראה שלמדים מ''וירא אליו ה''' - ''והחי יתן אל לבו'' - שבכחו וביכלתו של כל אחד ואחת מישראל (בנו ובתו של אברהם אבינו) לזכות לגילוי ד''וירא אליו ה','' ע''י השתדלותו בהכנסת אורחים, מתחיל הכנות לזה (וגמילות חסדים בכלל).

ומזה מובן עד כמה צריכים להשתדל בהכנסת אורחים וגמילות חסדים - דוגמת הנהגתו של אברהם אבינו שחיפש אחר אורחים, וכשראם, רץ לקראתם כו,' והאכילם והשקם דברים משובחים ביותר, כמו ''ג' לשונות בחרדל,'' ועד''ז צריך כאו''א מישראל להשתדל בהכנסת אורחים, מתוך זריזות, ובסבר פנים יפות וכו'.

והנה, כשם שהדברים אמורים בהכנסת אורחים וגמילות חסדים בנוגע למזון גשמי דהגוף - כן הוא גם (ובמכ''ש וק''ו) בהכנסת אורחים וגמילות חסדים בנוגע למזון רוחני דהנשמה, ע''י הפצת התורה והיהדות, והפצת המעיינות חוצה.

ויש לומר, שבנוגע להכנסת אורחים וגמילות חסדים ברוחניות מודגש יותר הגילוי ד''וירא אליו ה''': בהכנסת אורחים וגמילות חסדים בגשמיות - השייכות להגילוי ד''וירא אליו ה,''' היא, מצד כללות הענין דגמ''ח, שמכיון שגמל חסד לזולת, זוכה שהקב''ה יגמול לו חסד ויתגלה אליו. אבל בהכנסת אורחים וגמילות חסדים ברוחניות - השייכות להגילוי ד''וירא אליו ה''' היא באותו ענין עצמו, שהרי, פעולתו בגמ''ח היא לקרב יהודי להקב''ה, ולכן, זוכה אף הוא להתקרב יותר להקב''ה - ''וירא אליו ה'''.

ובאותיות פשוטות - בנוגע לפועל ממש: ישנם יהודים רבים שנמצאים במעמד ומצב של רעב וצמא למזון רוחני, יהדות, תורה ומצוותי,' עד לפנימיות התורה, כלשון הכתוב ''לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה,''' ולכן, חובתו וזכותו של כאו''א להשתדל לחפש אחריהם (ובפרט שאין צורך לחפש אחריהם מכיון שפוגשים אותם בכמה מקומות), ולהאכילם ולהשקותם במזון רוחני - תורה, שנקראת לחם, וכן מים, עד לפנימיות התורה שנמשלה לחלב ודבש, שמן ויין.

ומובן גודל ההכרח והנחיצות שבדבר - מכיון שזוה''ע של פיקוח נפשות (ברוחניות), שהרי, לא מדובר אודות יהודים שחסר אצלם רק ענינים של תענוג בלבד (שגם אז צריכים להשתדל לתת להם, כאמור, ''ג' לשונות בחרדל'') אלא, אודות יהודים שחסר אצלם המזון הרוחני המוכרח לקיומם, יהודים שאין להם אפילו ''לחם צר ומים לחץ''!

ובלשון הרמב''ם - חיי בעלי חכמה (כאו''א מישראל, ''עם חכם ונבון)" . . בלא תלמוד תורה כמיתה חשובין'' ולכן, כשפוגשים ברחוב יהודי שהי' צריך להיות ניכר עליו שהוא ''חכם'' ''במעשיו כו' ובדיבורו ובהילוכו וכו''' (עשרה דברים), ובפועל ממש לא ניכרת בו תכונת החכמה (אפילו באחד מעשרה דברים הנ''ל), הרי, מובן ופשוט גודל הרחמנות עליו, להיותו במצב של פיקוח נפשות (''כמיתה חשובין'').

ומכיון שכן, צריך כאו''א להשתדל בהכנסת אורחים וגמילות חסדים ברוחניות - ע''י הפעולה דהפצת התורה והיהדות, עד להפצת המעיינות חוצה.

More in this printout

View the whole printout