Skip to content
אור החיים הקדוש

הודאות לאה

  • Vayeitzei
  • 5787
  • Hebrew
View printout

וַתַּהַר לֵאָה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמו רְאוּבֵן כִּי אָמְרָה כִּי רָאָה יְי בְּעָנְיִי כִּי עַתָּה יֶאֱהָבַנִי אִישִׁי: וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר כִּי שָׁמַע יְי כי שְׂנוּאָה אָנֹכִי וַיִּתֶּן לִי גַּם אֶת זֶה וַתִּקְרָא שְׁמו שִׁמְעוֹן: וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתֹּאמֶר עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לו שְׁלֹשָׁה בָנִים עַל כֵּן קָרָא שְׁמו לֵוִי: (כט, לב-לד)

ותהר לאה וגו' ותהר עוד וגו'. ראיתי לתת לב בסדר השמות, כי מן הראוי להקדים הסרת השנאה ואחר כך סיבת האהבה, והיא אמרה בראשון עתה יאהבני, ובשני הסרת השנאה. עוד מה היא כוונתה באומרה הפעם ילוה, וכי מקודם לא נתלוה לה:

אכן הצדקת עליה השלום, לצד שקדם לה המאמר שעליו חלתה בעיניה כי היא חלקו של עשו (בר"ר ע טו), והגם שראתה שנשאת ליעקב, אין דבר זה מצדיק בלבה כי היא בת זוגו. ולזה כשראתה שניתן לה בן, אמרה ודאי כי לצד רחמי ה' עליה לצד שלא היתה אהובה, כי הצדיקים יקיימו מצות חכמים (אבות פ"א מ"ו) לדון לכף זכות, ולזה היתה תמיד דנה לכף זכות ולא עלה על דעתה כי היתה שנואה, וכמו שפירשתי בפסוק (לא) 'וירא ה'' וגו' ולא כן היתה דעתה, וזו היא מדת המאושרים:

אשר על כן כשניתן לה בן ראשון, אמרה כי זה בא להשלים החסר שהיא האהבה, וכשראתה שהוסיף ה' ונתן לה בן שני, אמרה למפרע טועה הייתי במה שחשבתי שלא היה לי אלא מחסור האהבה, והרי שמע ה' פירוש מה שלא הבנתי אני כי שנואה אנכי, לזה נתן שנים, אחד להסיר השנאה ואחד להכניס האהבה, ולזה אמרה (פס' לג) כי שמע ה' כי שנואה וגו'. וכשנתן לה בן שלישי, אמרה מעתה אין טעם בדבר, אלא הרי זה בא ללמד כי לא בדרך טעות היו נשואיה כי אם אשתו זאת, והוא אומרה הפעם יצדיק להתלוות לה בתורת אישות, כי אם צד הסרת השנאה ונתינת האהבה משום כלימתי עשה ה', היה מספיק בשני בנים, ומעתה בשלשה הוי חזקה כי אני בת זוגו, ונישואיה מה' יצא הדבר:

עוד נתכונה באומרה ילוה אישי, כי גם בזמן יציאתה מעולם הזה לא תפרד ממנו להיותה בת זוגו, וכמאמרם ז"ל (זהר ח"ב קב.) כי הזוגות יתלוו בעולם העליון בתמידות, ואמרה הטעם כי ילדתי לו שלשה בנים, ובשלשה הוי חזקה כי בת זוגו אני. עוד שצפתה ברוח הקודש שארבע נשים יהיו ליעקב, וכפי זה עולים לה כפי החשבון שלשה, וכשניתן לה בן רביעי אמרה (פס' לה) הפעם אודה את ה', כי עד עתה היה עושה לה משפט הצריך, אבל הפעם הזאת אין זה אלא הפלגת טובתו יתברך, וברכה על רוב טובה:

More in this printout

View the whole printout