לארוז את האמונה: מדוע התבטלה עלייתו ההיסטורית של החפץ חיים לארץ ישראל?
- Vayeitzei
- 5787
- Hebrew
יעקב אבינו נודר בצאתו לחרן: "אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי וגו'". בספר "חזון יחזקאל", מציע הגאון רבי יחזקאל אברמסקי ראש ישיבת סלבודקה, קריאה מחודשת ומפעימה לפסוק זה על ידי שינוי קל בפיסוק.
במקום לקרוא שיעקב נדר ואמר "אם יהיה אלוקים עמדי...", יש לקרוא זאת כך: " �וּיִד� ר יּעקֹב נ דֶר – לֵאמֹר אִם י היֶה אלֹקִים עּ�מ דִי". כלומר, הנדר של יעקב היה לקבל על עצמו הנהגה לחיים: בכל פעם שהוא מדבר על פעולה שעתיד לעשות, הוא יקדים ויאמר "אם ירצה השם" (אם יהיה אלוקים עמדי), וזאת כדי להחדיר בנפשו את האמונה המוחלטת בהשגחה הפרטית.
כדי להמחיש את עוצמת הדברים, מביא הרב אברמסקי סיפור נורא ששמע מהגאון רבי איסר זלמן מלצר. השנה היא שנת תרפ"ה. הכהן הגדול מאחיו, מרן "החפץ חיים", מתכונן להגשים את חלום חייו ולעלות לארץ ישראל. בשבת שלפני הנסיעה המתוכננת, עמד החפץ חיים בפני הקהל בבית המדרש בעיירה ראדין, נשא דרשת פרידה מרגשת ונפרד מבני קהילתו.
לאחר שסיים את הדרשה, ניגש אליו אחד מבעלי הבתים, יהודי פשוט, ושאל אותו בתמימות: "ילמדנו רבנו, מדוע כשדיבר הרב על הנסיעה הקרבה לא אמר 'אם ירצה השם'?".
אותה שאלה תמימה התבררה כהרת גורל. והנה פלא: כבר בלילה הקרוב, במוצאי שבת קודש, חלתה לפתע רעייתו של החפץ חיים. בעקבות מחלתה הפתאומית, תוכניות הנסיעה נעצרו, ולבסוף העלייה ההיסטורית לארץ ישראל התבטלה לחלוטין.
רבי יחזקאל אברמסקי מוסיף על כך הארה חשובה: התביעה השמימית הזו על אי-אמירת "אם ירצה השם" הייתה כה חמורה משום שמדובר באדם ענק כהחפץ חיים, והקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה.
מסר תורני לחיים: בעידן שבו אנו חיים, הכל נראה בשליטתנו. אנו פותחים את היומן וקובעים תורים פגישות, מתכננים את העתיד, ומצהירים בביטחון מה נעשה מחר, בשבוע הבא או בעוד שנה. הנדר של יעקב אבינו בפרשתנו קורא לנו לעצור רגע לפני כל תוכנית עתידית, ולהוסיף שלוש מילים קטנות שמשנות את כל התמונה: "אם ירצה השם" או "בעזרת השם".
האמירה הזו איננה סתם הרגל לשוני אלא עוגן של אמונה עמוקה. היא מזכירה לנו שעם כל הכבוד לתוכניות שלנו, יש מנהיג לבירה, והכל בסופו של דבר נתון בידיו. כשאנו משלבים את שמו של הקב"ה בדיבורנו ובתכנונים שלנו – ממש כפי שקיבל על עצמו יעקב אבינו – אנו נמנעים מגאווה של "כוחי ועוצם ידי", ובעיקר: מזמינים את ברכתו, השגחתו ואורו אל תוך חיינו ומעשינו.