לוּלֵי אֱלֹהֵי אָבִי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וּפַחַד יצְחָק הָיָה לי כִּי עַתָּה רֵיקָם שִׁלַּחְתָּנִי אֶת עָנְיִי וְאֶת יְגִיע כַּפַּי רָאָה אֱלֹהִים וַיּוֹכַח אָמֶש: (לא, מב)
לולי אלהי אבי וגו'. טעם שלא הספיק לומר אלהי אבי אברהם, נתכוין לומר שני עניינים, אחד להיותו אלהי אבי עמד לי והצילני מידך בזכות אבי. והשני להיותו בעל היכולת ומשגיח ושופט בצדק ומציל עשוק, והוא אומרו אלהי אברהם, פירוש אלהי שפירסם אלהותו ואמיתתו אברהם, והודיע בעולם נוראותיו אשר הוא הבורא הוא המשפיע ושופט בצדק, וזולת זה אם היה לאבי אלהי אחר לא היה מציל מידך, כי כמה אלוהות יש שלא יועילו לעובדיהם, אין כאלהינו ברוך הוא: