"לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך (כ, י)"
יש להבין מה ראתה התורה דווקא בדיבור זה, מתוך כל עשרת הדברות, להאריך כל כך ולפרט מי ומי אסור במלאכה בשבת?
ויש לומר, כי בכל אחד מהם יש סיבה מיוחדת שבלעדיה היה מקום לפטור.
בנך ובתך - הבנים הקטנים, שהיה מקום לומר שמותרים במלאכה בשבת, ולכן פרטה תורה שאם עושה על דעת אביו, הוא אסור מדאורייתא (שער הציון של"ד, נד).
עבדך ואמתך - היה מקום לומר שמותרים במלאכה, ואדרבה, על האדון לתת להם לעבד, כי הלא גוי ששבת חייב מיתה. לזה אמר שאין לעשות בהם מלאכה.
ובהמתך - לחדש לנו דין שביתת בהמתו, ובפרטי הדינים בשלחן ערוך סימן ש"ה.
וגרך אשר בשעריך - הינו גר צדק (יבמות מ"ח ב') והיה מקום לומר שמותר בעשיית מלאכה בשבת, כי יש סברא 'שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה' (שמצינו ברמב"ם פ"ה מממרים שמסברא זו חייב הגר לכבד את אביו הגוי), והרי כשהיה גוי היה אסור לשבות ממלאכה, כי גוי ששבת חייב מיתה, ואיך עכשיו יורד בקדושה ומותר לו לשבות, ולזה כתבה התורה בפירוש שגם הוא אסור במלאכה.
פעם השתתף רבנו בשמחה יחד עם רעו ושותפו לחיבור הספר 'שונה הלכות' הגאון רבי אלעזר צדוק טורצין זצ"ל. על השולחן עמד בקבוק משקה שהיה סגור בפקק, ורבי אלעזר צדוק נסה לפתח את הבקבוק, אך לא הצליח. נטל רבנו לידיו את המקשה, ובקש שיביאו לו כלי כבד כמו פטיש. הביאו לו, ודפק קלות על הפקק והנה מיד בקלות סובבו את הפקק והוא נפתח. התפלא הגרא"צ על 'המופת'.
נענה לו רבנו: זוהי הלכה מפורשת בשלחן ערוך בהלכות שבת, בסימן שי"ד ס"ד: ברזא שבחבית ואין אדם יכול להוציאה, מותר לקח ברזא אחרת ולהכות באותה ברזא לצורך לשתות יין בשבת. הרי מפורש, שאם מכים על הברז/הפקק, מיד אפשר להוציאה.
כבד את אביך ואת אמך.
נביא עובדה קצרה 'על קצה המזלג' אודות הכיבוד אב הנפלא של רבינו כלפי אביו זי"ע:
בשנותיו האחרונות של רבינו מרן בעל הקהילות יעקב זי"ע, היה רבינו מקפיד מידי בוקר לצעוד אחרי תפילת ותיקין לעבר ביתו של אביו מרן הסטייפלר זצ"ל, שבאותם שנים כבר לא היה בכוחו לצאת לבית הכנסת לתפילה בציבור, והתפלל בביתו, ורבינו היה מגיע כל בוקר כדי לדרוש בשלומו, ולסייע לו בקיפול התפילין, כשגמר להתפלל.
למרן זצ"ל היו די משמשים, ולא היה צריך עזרה בדיוק מבנו ... אבל הבן - רבינו - החזיק במצוות כיבוד אב, ולא עלה על דעתו לבקש מאחר שיעשה את הפעולה הקצרה הזו. הוא לא ויתר על זה אף יום.
