[שו"ע או"ח סי' קי"ד וקי"ז ונו"כ]
אמירת משיב הרוח ומוריד הגשם לכתחי' ובדיעבד
א. בתפילת מוסף של שמיני עצרת מתחילין לומר בברכה שניה שהיא ברכת הגבורות משיב הרוח ומוריד הגשם, ואם לא אמר רק מוריד הטל כבימות הקיץ אינו חוזר להתפלל.
נזכר שלא אמר
ב. אם נזכר בברכת מחיה המתים שלא אמר משיב הרוח ומוריד הגשם דינו כדלהלן, [א] אם נזכר קודם שסיים הברכה אומר במקום שנזכר, [ב] ואם נזכר לאחר שאמר כבר ונאמן אתה להחיות מתים, אומר משיב הרוח וכו' ונאמן אתה להחיות מתים, דבעינן מעין החתימה סמוך לחתימה, וכל זה לכתחילה אבל בדיעבד אם לא סיים מעין החתימה אינו מעכבא, [ג] ואם אמר כבר ברוך אתה ה' לא יאמר למדני חוקיך ואינו חוזר.
צריך לשאול על מטר בברכת השנים
ג. ברכת השנים צריך לשאול בה מטר בימות הגשמים, ומפני מה קבעו השאלה בברכת השנים מתוך שהיא פרנסה קבעוה בברכת פרנסהב.
זמן התחלת השאלה
ד. מתחילין לשאול בארץ ישראל בליל ז' במר-חשוון לפי שהיא ארץ הרים וצריכה לגשמים מיד אחר החג, אבל בחו"ל שאינה ארץ הרים ואינה צריכה לגשמים כארץ ישראל מתחילין לשאול בתפילת ערבית של יום שישים אחר תקופת תשרי, והוא הלילה שבין הרביעי לחמישי בדיצמבע"ר, ובשנה שחודש פברוא"ר מונה עשרין ותשעה יום מתחילין לשאול בלילה שבין החמישי לשישי בדיצמבע"רג.
שכח ולא שאל
ה. מי ששכח לשאול על מטר בברכת השנים דינו כדלהלן. [א] אם נזכר קודם שסיים את הברכה ועדיין לא אמר ברוך אתה ד' יחזור ל'ותן טל ומטר לברכה' וימשיך משם כסדר, [ב] נזכר לאחר סיום הברכה קודם שהתחיל ברכת תקע בשופר נחלקו הפוסקים – די"א שיאמר שם 'ותן טל ומטר', וי"א שלא יאמר שם רק ימתין לברכת שומע תפילהד, [ג] נזכר לאחר אמירת ברוך אתה ד' קודם שסיים מברך השנים יסיים מברך השנים וחזר דינו להמבואר באות ב'ה, [ד] התחיל ברכת תקע בשופר יאמר בברכת שמע קולינו 'ותן טל ומטר לברכה' קודם כי אתה שומע וכו', [ה] אמר ברוך אתה ד' ועדיין לא סיים שומע תפילה יאמר למדני חוקיך, ותן טל ומטר לברכה כי אתה שומע וכו'ו, [ו] סיים ברכת שומע תפילה ועדיין לא התחיל רצה יאמר שם 'ותן טל ומטר לברכה', [ז] התחיל רצה כל זמן שלא סיים יהיו לרצון חוזר לברכת השנים, [ח] אחר יהיו לרצון חוזר ומתפלל מראש התפילה.
המסופק אם שאל
ו. המסופק אם שאל על המטר בברכת השנים או לא, דינו כדלהלן. [א] אם לפני שמונה עשרה ידע וזכר שצריך לומר ותן טל ומטר, ובמחשבה זו התחיל את תפילתו, או שתוך כדי תפילתו קודם ברכת השנים נתעורר לכך, ואלא שמסתפק שמא בהמשך תפילתו שב ושכח ולבסוף לא הזכיר – אזי אם נתעורר לו הספק מיד אחר התפילה חוזר ומתפלל, ואם לא נתעורר לו הספק עד לאחר זמן מופלג אינו חוזר ומתפלל. [ב] ואם קודם התפילה לא זכר לשים אל ליבו שצריך לשאול על הגשמים, וגם תוך כדי תפילתו לא נתעורר לכך, אזי אפילו לא נתעורר לו ספיקו עד לאחר זמן מופלג, חוזר ומתפלל. [ג] וכל זה הוא דוקא קודם שעברו ל' יום מיום התחלת שאילת הגשמים, או קודם שהתפלל תשעים תפילות, אבל לאחר שעברו ל' יום או לאחר שהתפלל צ' תפילות, הרי הוא בחזקת ששאל כהוגן ואינו חוזר ומתפלל.
אמירת ותן טל ומטר קודם זמנו
ז. טעה ושאל על טל ומטר קודם זמנו דינו כדלהלן – [א] בארץ ישראל שזמנו בז' חשוון הורה החזו"א שיחזור שנית ואף שבימים אלו אינו חשוב סימן קללה מ"מ הוי כמשנה ממטבע שטבעו חכמיםז, [ב] ובחו"ל שזמנו ס' יום אחר תקופת תשרי כתב הרעק"א שלא יחזור להתפלל ולפי שבאותו זמן הגשם אינו סימן קללה ואלא שאין צורך בוח.
לומר צ' פעמים ותן טל ומטר
ח. עצה נכונה להרגיל לשונו לומר צ' פעמיםט "ואת כל מיני תבואתה לטובה ותן טל ומטר לברכה", ואז לעולם כל שמסתפק אם שאל כהוגן או לא הרי הוא בחזקת ששאל כהוגן ומאחר שכבר הורגל בלשונו לכך, ואולם אם לאחר אמירתו רואה בעצמו שלא הועיל לו ולא הורגל לשונו לכך, אזי לא השתנה דינו והרי הוא ככל אדםי.
בן א"י הנמצא בחו"ל ולהיפך
ט. בן א"י שנמצא בחו"ל וכן בן חו"ל שנמצא בא"י נחלקו הפוסקים אם מתפלל כבמקומו או כמקום שנמצא בו עכשיו [מ"ב קי"ז סק"ה], ולהלכה ההוראה בזה לאומרו בברכת שמע קולנו קודם כי אתה שומעיא, ואם נזכר לאחר רצה ימשיך בתפילתו. ובבן א"י שהתחיל לאמרה בא"י ויצא לחו"ל כיון שהתחיל ימשיך לכו"עיב, ואם הוא ש"ץ אזי בתפלת הלחש יתפלל כדרכו ובחזרת הש"ץ יתפלל כמנהג המקום שמתפלל שם.
השוכח ותן טו"מ אם נחשב כתפילה לבטלה
י. פשטות דברי הפוסקים מורה שמי ששכח ולא אמר ותן טל ומטר, הגם שצריך לחזור ולהתפלל, מ"מ אף תפילתו הראשונה לא היתה לבטלה, ונחשב שפיר שכבר התפלל ורק שצריך לחזור ולהתפלל, והנפ"מ בזה שבתפילתו השניה אינו חייב להניח טלית ותפילין, וגם אינו צריך להיות במנין, ואפשר לחשבו למאה ברכות ועודיג.
א. כה"ח קי"ד סקמ"ה.
ב. לשו" השו"ע הרב סי' קי"ז ס"א.
ג. עיי' באורחות חיי" (ספינקא) ובתשובות והנהגות ח"ב סי' נ"ד החשבו" בזה.
ד. עיי' בזה במ"ב סי' קי"ז סקט"ו, ובביאה"ל קי"ד ד"ה בלי חתימה, והוא פלוגתא גדולה שיש בה חבילי אחרוני" לכל צד, והמקובל להורות בזה דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד, וכ"ה בספר מרא דשמעתתא בש" ש"ב הגה"ק הרמ"א פריינד זצוק"ל.
ה. כ"ה בא"א בוטשאטש והעתיקוהו כמה פוסקי" אחריו.
ו. עיי' מ"ב קי"ד סקל"ב ולא דמי לדעיל הערה ה' דשאני הת" שעדיי" יכול לומר בברכת שמע קולינו.
ז. וכ"מ בשע"ת סי' ק"ח סקי"ז עיי"ש שד" גבי מי שטעה בתפילת מנחה של יו" ו' חשוו" ושאל על טל ומטר, א" יתפלל מעריב שתיי".
ח. וראיה לזה שהרי כבר אומרי" משיב הרוח ומוריד הגש", וא" היה הגש" סימ" קללה לא היו מזכירי" אותו, שהרי א" הזכיר גש" בימות החמה מחזירי" אותו כיו" שהגשמי" סימ" קללה, וע"כ שאינו סימ" קללה ורק לפי שאי" צור" בו אי" מזכירי" אותו.
ט. ובמ"ב סי' קי"ד סקמ"ד הביא משו"ת חת" סופר סי' כ' שהיה מורה ובא לכתחילה לומר מאה פעמי" ואחד, וכ"ז לכתחילה אבל בדיעבד כל שאמר צ' פעמי" סגי.
י. אשל אברה" בוטשאטש, ולדבריו הוא הדי" לאחר ל' יו" א" רואה בעצמו שעדיי" לא הורגל בלשונו, ויש מפקפקי" בזה מסתימת דברי הפוסקי".
יא. דאפילו א" הוא פטור לאמרו מ"מ בברכת שמע קולנו יכול לבקש א" שאר בקשות.
יב. שע"ת סק"ד בש" הברכ"י.
יג. הנה סוגיא זו נידונה בארוכה בדברי הפוסקי" ולא יספיק היריעה להכילה, רק יש להוסי" ולציי" בזה דבר נוס", והוא מה דמיתאמרא בבי מדרשא בש" הגר"ח ז"ל לחלק בזה בי" כל דיני הזכרות כיעו"י וכדו' שבזה נחשב שפיר שאי" תפילתו לבטלה, לבי" אמירת 'ות" טל ומטר' שהוא חלק ממטבע הברכה ונחשב כמשנה ממטבע שטבעו חכמי", והדברי" תמוהי" שזהו נגד דברי המג"א בסי' ק"ח סקט"ז, וכבר תמהו בזה, וא" א" אמנ" יש ליישב הדברי" מ"מ עיקר ההוראה שלא לחלק בזה בי" אמירת ות" טל ומטר לשאר דיני הזכרות.