אם יתן איש את כל הון ביתו
"אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ" (שיר השירים ח, ז):
כִּי הִנֵּה מְבוֹאָר לְמַעְלָה אֵיךְ שֶׁ"מַיִם רַבִּים", שֶׁהֵם טִרְדּוֹת הַפַּרְנָסָה, "וּנְהָרוֹת", שֶׁהֵם הַמַּחֲשָׁבוֹת בְּעִנְיָנִים גַּשְׁמִיִּים, שֶׁנִּקְרְאוּ בְּשֵׁם "נְהָרוֹת" – "דְּנָיְידִי וְאָזְלִי", מַה שֶּׁאֵין כֵּן מַיִם הֵם מְכוּנָּסִים וְעוֹמְדִים. וְכָל זֶה "לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה", וְאַדְּרַבָּה, בָּהֶם וְעַל יָדָם דַּוְקָא תָּבֹא לִבְחִינַת הָאַהֲבָה הַיּוֹתֵר גְּדוֹלָה, הַיְינוּ בְּחִינַת "בְּכָל מְאֹדֶךָ" הַנַּ"ל.
וְלָזֶה אוֹמֵר אַחַר כָּךְ: "אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ כו'": "הוֹן בֵּיתוֹ" נִקְרָא חָכְמַת הַתּוֹרָה, שֶׁהֵן פֵּירוּשׁ וְטַעֲמֵי הַמִּצְוֹת, שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת חָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (בראשית ב, י): "וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן": כִּי "מֵעֵדֶן", שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה שֶׁנִּקְרָא עֵדֶן, יוֹצֵא נָהָר – לְשׁוֹן הַמְשָׁכָה, "לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן", שֶׁהֵם גַּ"ן סְדָרִים דְּאוֹרַיְיתָא, שֶׁהֵן פֵּירוּשׁ וְטַעֲמֵי הַמִּצְוֹת, וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם בְּחִינַת גַּן־עֵדֶן עֶלְיוֹן וְגַן־עֵדֶן תַּחְתּוֹן, עַד שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל מַטָּה מַטָּה. שֶׁשָּׁרְשָׁם מִבְּחִינַת חָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ שֶׁנִּקְרָא רֵאשִׁית הַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת, וְאֵינוֹ עֲרוֹךְ כְּלָל לְגַבֵּי מַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵהַהִשְׁתַּלְשְׁלוּת.
וְזֶהוּ "אִם יִתֵּן אִישׁ" – שֶׁהוּא לְשׁוֹן גְּבוּרוֹת וְצִמְצוּמִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שמות טו, ג): "ה' אִישׁ מִלְחָמָה כו'", שֶׁכְּדֵי שֶׁיּוּמְשַׁךְ מֵעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ לְהִתְהַוּוֹת בְּחִינַת חָכְמָה, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא זִיו וְהֶאָרָה בִּלְבַד, אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת כִּי אִם עַל יְדֵי צִמְצוּמִים וּגְבוּרוֹת רַבִּים.
וְזֶהוּ "אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה", שֶׁהוּא אַהֲבַת "בְּכָל מְאֹדֶךָ" הַמְבוֹאָר לְמַעְלָה, שֶׁהוּא "לְאִשְׁתָּאֲבָא בְּגוּפָא דְמַלְכָּא". וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מִי לִי בַשָּׁמַיִם, וְעִמְּךָ לֹא חָפַצְתִּי כו'", שֶׁלֹּא יַחְפֹּץ לֹא בְּגַן־עֵדֶן כו', שֶׁהֵם אֵינָם רַק זִיו וְהֶאָרָה בִּלְבַד, רַק "לְאִשְׁתָּאֲבָא בְּגוּפָא דְמַלְכָּא" שֶׁהוּא מַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ. וְאִי לָזֹאת "בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ" – "הוֹן בֵּיתוֹ" הַנַּ"ל, שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא זִיו וְהֶאָרָה כו', וְדַי לַמֵּבִין.
אָכֵן, כָּל זֶה הוּא הַפֵּירוּשׁ וְטַעֲמֵי הַמִּצְוֹת, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמַת הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵחָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ כַּנַּ"ל. אֲבָל גּוּפֵי הַמִּצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת, כְּמוֹ תְּפִלִּין וְסוּכָּה, וּמִצְוַת צְדָקָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לב, יז): "וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה", וְכַדּוֹמֶה – שֶׁהֵן הֵם רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַטַּעַם וְהַדַּעַת הַנִּמְשָׁךְ בְּחִינַת חָכְמָה, וְלִהְיוֹת שֶׁשָּׁרְשָׁם גָּבוֹהַּ מְאֹד מִמַּדְרֵגַת הַתּוֹרָה כו', עַל כֵּן נִתְלַבְּשׁוּ בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים דַּוְקָא, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לָבֹא לִבְחִינַת הַשָּׂגָה כו'.
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל: "לְחַכִּימָא בִּרְמִיזָא" – שֶׁדָּבָר הֶעָמוֹק מְאֹד אִי אֶפְשָׁר לְגַלּוֹתוֹ בְּדִבּוּר כִּי אִם בִּרְמִיזָא, שֶׁמַּרְאֶה לוֹ בְּאֶצְבַּע כו' – כְּמוֹ כֵן מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁרְשָׁם מְאֹד נַעֲלֶה, שֶׁהֵן פְּנִימִיּוּת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ כִּבְיָכוֹל, שֶׁלְּמַעְלָה מֵהַשָּׂגָה, לָזֹאת אִי אֶפְשָׁר לָבֹא לִידֵי גִּלּוּי לְמַטָּה כִּי אִם בְּהִתְלַבְּשׁוּתָם בִּדְבָרִים גַּשְׁמִיִּים דַּוְקָא, כִּי "נָעוּץ תְּחִלָּתָן בְּסוֹפָן דַּוְקָא".
וְזֶהוּ "וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם כו'" (ואתחנן ו, ו): כִּי הִנֵּה כָּל פָּרָשַׁת קְרִיאַת־שְׁמַע – "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (שם, ד) הוּא רַק הִתְבּוֹנְנוּת מִבְּחִינַת שְׁמוֹתָיו כו'. וְעַל יְדֵי זֶה "וְאָהַבְתָּ [..] בְּכָל לְבָבְךָ כו'", עַד שֶׁיַּגִּיעַ לִבְחִינַת אַהֲבַת "בְּכָל מְאֹדֶךָ" הַנַּ"ל, שֶׁהוּא לִיכָּלֵל וּלְדָבְקָה בּוֹ בְּמַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ מַמָּשׁ. וְאִי אֶפְשָׁר זֹאת כִּי אִם עַל יְדֵי קִיּוּם מִצְוֹתָיו יִתְבָּרֵךְ דַּוְקָא, שֶׁהֵן פְּנִימִיּוּת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרֵךְ וְ"נָעוּץ סוֹפָן בִּתְחִלָּתָן".
וְזֶהוּ "אֲשֶׁר אָנֹכִי" – "מִי שֶׁאָנֹכִי" – שֶׁהוּא מַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ מַמָּשׁ וְלֹא בִּבְחִינַת אוֹר וְזִיו בִּלְבַד;
"מְצַוְּךָ" עַל יְדֵי קִיּוּם מִצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת דַּוְקָא כַּנַּ"ל;
"הַיּוֹם כו'" – שֶׁ"הַיּוֹם" דַּוְקָא שֶׁהַנְּשָׁמָה מְלוּבֶּשֶׁת בְּתוֹךְ הַגּוּף, מַה שֶּׁאֵין כֵּן קוֹדֶם הִתְלַבְּשׁוּתָהּ בַּגּוּף הָיְתָה רַק "נֶהֱנֵית מִזִּיו הַשְּׁכִינָה כו'".
וְזֶהוּ "וְדִבַּרְתָּ בָּם" – שֶׁהוּא מִצְוַת הַדִּבּוּר שֶׁל הַתּוֹרָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב (יהושע א, ח): "וְהָגִיתָ בּוֹ כו'"; וְ"עֲקִימַת שְׂפָתָיו הָוֵי מַעֲשֶׂה" כו'.
וְזֶהוּ "אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה" (שיר השירים ח, ח): שֶׁנַּעֲשֶׂה בְּחִינַת "אָחוֹת", וְהוּא לְשׁוֹן "אַחַת" – שֶׁמִּתְאַחֶדֶת בְּתַכְלִית עִם מַהוּתוֹ וְעַצְמוּתוֹ יִתְבָּרֵךְ כִּבְיָכוֹל מַמָּשׁ עַל יְדֵי קִיּוּם הַמִּצְוֹת מַעֲשִׂיּוֹת כַּנַּ"ל. וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב "וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי" – כְּאָדָם הַחוֹבֵק אֶת חֲבֵירוֹ מִכָּל צְדָדָיו כו'.
וְזֶהוּ "מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחוֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ" (שם). וְדַי לַמֵּבִין.