אם נתבונן היטב בלשון חז"ל המובאת לעיל, נבין את התשובה: זה שישראל והתורה נקראו "ראשית" אומר שהם ההתחלה, ואם הם ההתחלה של העולם, אז חייב להיות שיש קשר בינם לבין העולם. לא מדובר פה על מעלה נעלית ונשגבה שלהם שהיא בלי ערך כלל לבריאה, אלא מעלה שקשורה ושייכת לעולם.
מדובר פה על הבחירה הנעלית ביותר של ה' בעם ישראל, הבחירה המוחלטת, "בחירה חופשית", כפי שהיא שייכת רק בדרגות הגבוהות ביותר באלוקות - הבחירה ביהודי כפי שהוא שווה לאומות העולם מצד גופו החומרי הפשוט. גם מבחינה זו בחר בנו ה', למרות שמבחינה זו אין הבדל כלל בין היהודי לגוי – ה' בחר ביהודי. וזו היא הבחירה האמיתית – בחירה שאינה נובעת ואינה מושפעת משום גורם פנימי או חיצוני. בחירה חופשית. ובמה? בגופו של היהודי.
אם כן, ב"בשביל ישראל" הזה, המרומז במילה בראשית, הכוונה היא לא למדרגות נעלות, לבחירה בנשמה וכו', אלא לגופו של היהודי שהוא חלק מהותי מהבריאה, הסיבה של הבריאה והגורם את מטרתה ושלמותה: לגלות את מעלת ישראל והתורה כפי שהם באים לידי ביטוי דווקא בעולם הגשמי הזה. (ואכן גם מעלת התורה ניכרת יותר דווקא בעולם הזה, ופסקי התורה נתונים בידי בית דין, ו"לא בשמים היא").
כעת גם ברור הקשר של פירוש רש"י שהזכרנו - מדוע התחילה התורה בבריאת העולם ולא במצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל - וכמו שאומר רש"י: "משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים", כדי להראות שה' בורא את העולם בשביל עמו ישראל, שהם חלק בלתי נפרד מהעולם הגשמי שלנו. גם כאן מדובר על הבריאה, ועל חלק חשוב ביותר בתוכה!