בתקופתו של הרבי הקדוש רבי מרדכי מנדבורנא, זכר צדיק וקדוש לברכה, פרצה בעיר מגוריו מגפה קשה. והגיעו לידי מסקנה כי היא פרצה כתוצאה מגושי הלכלוך והזוהמה שהתגוללו ברחובות. השלטונות פתחו על אתר במבצע כללי של טיהור הרחובות, ובגמר עבודות הנקיון פרסמו כרוז עם תקנות מחמירות, שנודעו למנוע את זהומם של הרחובות מחדש. שוטרים חמושים פיטרלו בחוצות העיר, ואכפו את ביצוע צו השלטונות, כדי שאיש לא יהין להשליך לכלוכים בחוצות, אשר עלולים להגביר את התפשטות המגפה גדולה הקטלנית. יום אחד, בעוברם סמוך למעונו של הרבי הקדוש רבי מרדכי מנדבורנא, הבחינו השוטרים בסוכת עץ מתנוססת בחצרו המכוסה בענפי אילנות – דבר שנחשב הפרה בוטה של חקי הבריאות, שנחקקו. כדי למגר את המגפה. השוטרים מיהרו להכנס לבית הצדיק, ותבעו הסברים על המתרחש. לאחר שהצדיק ניסה להסביר להם את פשר חג הסוכות, נוכח כי השוטרים אוטמים את אזנם מלשמוע, וכי הם תובעים ממנו בנוקשות לפרק את סוכתו ללא כל שהיות. רבי מרדכי לא נרתע מהם, התייצב מול עיניהם בארשת פנים נחושה, והכריז בפסקנות: "הקמתי את הסוכה, כדי שתעמוד ולא להחריבה". כאשר נלאו השוטרים מלשכנעו בדברי חלקות, סרו לבית שופט העיר ושטחו בפניו את דברי רבי מרדכי, אשר עומד על דעתו בנחישות לא להחריב את סוכתו – בניגוד לתקנות המחמירות שנחקקו בעקבות המגפה. השופט מיהר לזמנו אליו, כדי להעמידו על מקומו, אך כאשר רבי מרדכי בושש מלבוא, קם השופט בכבודו ובעצמו, והופיע במעונו של הצדיק, בעודו דורש ממנו להחריב את סוכתו על אתר. אחרת יביא הנה גדוד שוטרים חמושים שיעשו בו שופטים, ויאסרוהו בנחושתים בבית הסוהר, ובסופו של דבר אף יחרצו עליו עונש כבד. רבי מרדכי החדיר את עיניו היוקדות בשופט הקשוח, ואמר: "ידע לך, כי רבי מאיר מפרימשלאן, זכותו יגן עלינו אמן, היה דודי זקני!" התמלא השופט חמה, והצטעק: "אין זה מעניני מי היה דודך. אם לא תחריב על אתר את הסוכה הארורה שלך – רע ומר יהיה גורלך!" רבי מרדכי ביקש מהשופט הנזעם להשתהות קמעה, כדי לשמע ממנו ספור קצר. השופט הנסער התרכך לרגע נוכח פניו המאירות של הצדיק, ונאות לשמע את הסיפור, בעוד רבי מרדכי החל להשמיע את דבריו: לפני כחמישים שנה, חי בעיר כומר עתיר נכסים, שהתגורר בתוך ארמון יפה, מוקף בוסתן עם אילנות ופרחים, שגדלו בגן אשר השתרע בחזית ביתו. היו לו לכומר עשרה בנים חסונים, שהיו מתלוים עמו להופעותיו בעולם הגדול, והסבו לו קורת רוח מרובה. יום אחד טייל הכומר בגן הנאה הסמוך לביתו, ואז נמלך בדעתו לעקור מספר אילנות, ולנטוע תחתם פרחים צבעוניים מלבבים, שיפארו את חזותו של הגן. עוד באותו יום זימן אליו פועלים שכרתו את האילנות הענקיים, ופתחו בעבודת זריעת הפרחים. בערבו של יום, נפל למשכב בנו הבכור של הכומר באורח פתאומי, ולמחרת היום – נדם לבו ומת, הכומר המזועזע טרם הספיק לעכל את האסון הנורא שפקדו, והנה בנו השני אף הוא על ערש דוי, התייסר מספר ימים ומת. הכומר הנסער מהר להזעיק רופאים מפורסמים מהערים הגדולות. כדי שיעלו מזור לבניו. שהחלו לחלות אחד אחד, אך הרופאים פכרו ידיהם ביאוש, בעוד הבנים ממשיכים לחלות ולמות בזה אחר זה, לדאבון לבו של הכומר, שלא היה מסוגל להבין מדוע החלו לפקדו אסונות כה נוראים יום אחר יום.לאחר שנלאה מלהושיע את בניו על ידי הרופאים שהביל לביתו, שהפטירו כולם בפה אחד, כי גזרה ממקום נחתה עליו, שאין הם יודעים את פישרה, החל הכומר לדרוש במכשפים ובמעוננים בתקוה שאלו יצליחו במקום שהרופאים נואשו, אך הכל היה ללא הועיל, ובניו החולים המשיכו למות עד שנותר בגפו עם בנו הקטן בלבד, שנפל אף הוא למשכב, ונטה למות. הכומר האומלל החל להתרוצץ בחוצות העיר כמטורף, כדי לתור אחר תקות ישועה לאחרון בניו, ואז הגיע אליו שמעו של הרבי הקדוש רבי מאיר מפרימשלאן, עליו אמרו כי הושיע אנשים רבים מצרותיהם.כטובע הנאחז על קש, מהר הכומר להופיע בפתח ביתו של רבי מאיריל נקש בבהילות על דלת חדרו, ובקש את ישועתו בקול בוכים. לאחר שהרגיעו מסערת רוחו החל רבי מאיריל לשקע בהרהוריו, ואז שאל את הכומר: "הגד נא, וכי נתת ידך לכריתת עצים בתקופה האחרונה". הכומר המופתע אישר את דברי הצדיק, ואז אמר לו רבי מאיריל: "נאמר כי ב"האדם עץ השדה". גן עצים נאה היה לך, שפאר את הבריאה של בורא עולם, ואתה נחפזת לכרות את יציר כפיו של הקדוש ברוך הוא בחוסר שקול דעת. משום כך שילם לך הקדוש ברוך הוא מידה כנגד מידה, וגדע את זכרך מעולם אלו בניך שמתו אחד לאחד". הכומר תלה עיניים מתחננות בצדיק, כדי שיפעל להציל למצער את האחרון בניו, ואז גמר הצדיק בדעתו להעניק את ברכתו לכומר, שבנו הקטן יתאושש מחוליו, כדי לקדש שם שמיים בעולם". רבי מרדכליה את סיפורו ונדם.לרגע המשיך להתבונן בעניו של השופט, ואז פתח מחדש: "ידע לך, כי אתה, שופט העיר, הנך אותו בן קטן של הכומר, אשר ניצל אודות לברכתו של דודי מאיריל ואתה עוד מהין לנהוג עמי כך?!" השופט השפיל עניו במבוכה, ונאלץ להודות כי ידע באמת את דבר הנס, אך לא העלה בדעתו כי אותו צדיק פלאי שהצילו ממות בקטנותו אינו אלא דודו של רבי מרדכליה התרגשותו של השופט הלכה וגאתה, עד שנפל והשתטח לרגלי הצדיק, ובקש את מחילתו על התנהגותו הנלוזה כלפיו. לאחר שרבי מרדכליה התרצה, קם השופט והעניק אישור לסוכתו של הרבי, וכך נפטרו שניהם לשלום.
More in this printout
- עולם הזה דומה לפרוזדורמאמר זה דן בתפיסת עולם הזה כפרוזדור לעולם הבא, ומדגיש את חשיבות מצוות הסוכה והחזקת התורה. הוא מביא משלים וסיפורים מרתקים, כולל סיפור העגלון והגאון מווילנא, וסיפ
- כלנו אורחים בעולם הזהסיפור מרתק על החפץ חיים ואורח עשיר הממחיש את תפיסת העולם היהודית לפיה העולם הזה הוא פרוזדור לעולם הבא, ומדגיש את חשיבות ההשקעה בנצח.
- מעשה בעגלוןעגלון עובד קשה לפרנסתו ושואל את הגאון מווילנא האם יזכה לעולם הבא. הגאון מסביר לו את משל הפרוזדור והטרקלין ומדגיש את חשיבות ההשקעה בעולם הנצח.
- חשוב לדעת איפה להשקיעמאמר קצר זה דן בחשיבות ההשקעה בעולם הבא לעומת העולם הזה, ומדגיש את הברכה הגדולה שמגיעה למחזיקי תורה.
- משל הסוחר והיהלומיםמשל מרתק על סוחר יהלומים שסובל קשיים רבים בדרכו כדי לרכוש סחורה יקרה, הממחיש את החשיבות של השקעה בעולם הבא על פני הנאות העולם הזה. המשל מדגיש את הכוח להתגבר על
- מעשה בגרף פוטולצקימאמר זה מספר את סיפורו של הגרף פוטולצקי שהתגייר ועמד בפני הוצאה להורג, וממחיש כיצד הבנת ארעיות העולם הזה מסייעת להתגבר על אתגרי החיים ולמצוא שמחה.
- כל פעם שהרב בן ציון רצה להכנס לסוכה הגשם פסקסיפור מופלא על הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל, שבכל פעם שרצה להיכנס לסוכה בלונדון, הגשם פסק באופן ניסי. המאמר מביא גם את דברי הרב שלמה זלמן אויערבך על קיום מצוות סוכ
- כותב הזוהר הקדושהזוהר הקדוש מלמד שמי שמקיים מצוות סוכה ויושב בצל האמונה, זוכה לחירות, ברכה עליונה, וסכך הגנה בעולם הבא.
- סו – סוכות כשרות כה- סוכות פסולותסיפור קצר על המגיד מטריסק שהורה לבניו ללמוד מסכת סוכה, וגילה להם רמז נפלא על מספר הסוכות הכשרות והפסולות במסכת כמניין המילה סוכה.
- הרב ישן בסוכה והכלב שהיה סמוך אליו מתסיפור מופלא לחג הסוכות על הרב הצדיק רבי וצייף יתרו הכהן מטבריה, שביקש לישון בסוכתו למרות כלב נובח של השכן, וזכה לנס גלוי שאפשר לו לקיים את המצווה.