סוכה היא זכר לענני כבוד ולהזכיר לנו את הניסים המופלאים שנעשו במשך ארבעים שנה לעם ישראל במדבר אומרת הגמרא במסכת סוכה סוכה היא דירת עראי, אדם ימות שבוע שלם גר בסוכה עשויה קרשים ובדים וסכך מחורר מלמעלה וגם ישן בסוכה זו, להחדיר לאדם שעולם הזה הוא עראי ועולם הבא הוא עולם הקבע וממלא אם יודע בנפשו אינו מתרגש מהניסיונות של עולם הזה וכן אינו מקנא בקנייני חבירו, כיון שיודע שהעיקר הוא עולם הבא וכפי שהמשילו חכמנו את העולם הזה לפרוזדור כמובא באבות פרק ד משנה טז) רבי יעקב אומר (ויש אומרים רבי שמעון) העולם הזה דומה לפרוזדור והעולם הבא דומה לטרקלין (התקן עצמך בפרוזדור כדי שתוכל להכנס לטרקלין), ואם נאמר שהפרוזדור שזה העולם הזה, זה בלשוננו עשרה מטרים, אזי העולם הבא שזה נצח נצחים זה הרבה יותר ממאה מיליארד של קילומטרים, ואם אתה עובד כל כך קשה בשביל העשר מטר, ועדיין לא השגת אותו, אזי העולם הבא שאתה כלל לא עובד בשבילו, היאך תשיגנו???
חש העגלון קצת יותר רוחני, והחל לדאוג על עולם הנצח. ושאל את הגאון בזו הלשון, כבוד הרב אני עובד מאוד קשה, מצאת השבת אני יוצא לדרכי, וחוזר לביתי ביום שישי, כשבמשך ימות השבוע אני לא רואה שינה כראוי, וגם לא אכילה ושתיה כראוי, וביום שישי כשאני מגיע לביתי אני סחוט ובקושי מצליח להחזיק את עצמי בתפילות, וכל השבת כמעט אני ישן, וחוזר כך חלילה, והרב מבין שאת העולם הזה אין לי כלל ואני רק עובד קשה ומתייסר, האם עולם הבא כן יהיה לי?
אמר לו הגאון רבי אליהו מווילנה, מובא במשנה (במסכת אבות פרק ד משנה טז) רבי יעקב אומר (ויש אומרים רבי שמעון) העולם הזה דומה לפרוזדור והעולם הבא דומה לטרקלין (התקן עצמך בפרוזדור כדי שתוכל להכנס לטרקלין), פרוזדור, משמש למעבר בסך הכל כדי שתכנס לטרקלין שזה לסלון המפואר למְקוֹם מוֹשַׁב הַמֶּלֶךְ שזה בנמשל עולם הבא.
חשוב לדעת איפה להשקיע בעולם הזה או בעולם הבא לקבוע עיתים לתורה או לפחות להחזיק תורה ואל יחוש על כספו כל כסף של החזקת תורה חוזר ולא רק שחוזר אלא גם מביא ברכה גדולה לביתו של מחזיק התורה
כותב בספר שערי תשובה חלק ב סימן יט וזייל וכל אנשי לבב (אנשים חכמים) יחשבו העולם הזה כמו דירת עראי ולא ישתמשו בו רק לעבודת הבורא יתברך ויכינו בו צדה לנפשם. כי אם שנים רבות יחיה האדם ואלו חיה אלף שנים פעמים. אחרי שיש מספר לשניו יכלה המספר וסופו כלא היה יהיה. ועולם הגמול אין לו תכלית כענין שנאמר (איוב טז) כי שנות מספר יאתיו ואורח לא אשוב אהלך.
יש בנותן טעם להביא משל נפלא שאמר מרן רבן של כל בני הגולה בעניין פרוזדור וטרקלין. משל א': מעשה בסוחר גדול של אבנים טובות ומרגליות שיצא לאחת הארצות הרחוקות לקנות שם סחורה, משבא לאותה מדינה נתקשר עם סוחרים העוסקים ביהלומים וקנה סחורה בכל הכסף שייחד לכך, נשאר בידו סכום מסויים לנסיעה חזור, בשעה שהלך לאכסנייתו לארוז את חפציו פגש אותו סוחר שהציע לו יהלומים בהזדמנות בחצי המחיר, כיוון שעומדים להחרים ממנו סחורה זו, רוצה הוא להפטר ממנה בכל מחיר, הראה לו הסוחר את הסחורה והנה אורו עיניו, סחורה כה משובחת לא ראה מימיו, היות ונשארו בידו רק מעט מזומנים לצורך החזרה חכך בדעתו האם להענות לאותה הצעה, שקל בדבר והגיע לכלל מסקנה שאת הזדמנות חייו הוא לא מחמיץ. שלשל לידי הסוחר את הכסף ולקח הסחורה, צרר את האבנים היקרות בצרור מיוחד ופנה לחזור לביתו. מאחר ומוכרח היה לקמץ בהוצאות הדרך נאלץ לתאכסן באכסניות הפשוטות ביותר שלא כהרגלו, ישן ע"יג הקרקע ואכל מאכלים פשוטים, לחם צר ומים במשורה. באחד הימים הזדמן סוחר עשיר לאכסניה בה שהה מיודענו, ובראותו את הסוחר הנייל כמעט שהתעלף. נשתומם ולא האמין למראה עיניו, שאל אותו איך התגלגל למקומות כאלה? האם ירד מנכסיו? ענה לו הסוחר מיודענו הלא יודע כבודו כמה טרחות טורח האדם להרוויח מאות דולרים, וכאן צפוי לי רווח של מליונים, ובאומרו זאת פתח את צרור האבנים והראה את טיבה של הסחורה, עיניו של העשיר כמעט נסתמאו מהברק, ודאי שלמען אוצר כזה כדאי לשאת בכל העינויים הללו במשך זמן קצר ובלבד לזכות אח"כ ברווח גדול. כמו שכתוב (איוב ח. ז) "והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד". אולם יאמר לי כבודו מכירו אני שהוא איסטניס גדול אייכ כיצד מסתדר בלי אוכל ומיטה ושאר תנאים שהיה רגיל לחם? אמר לו הסוחר מיודענו אכן רעות רבות שבעה נפשי בנסיעתי זו, אולם כל פעם שגוברת עליי המצוקה אני מוציא צרור זה, פותח אותו ומסתכל עליו. זה נותן לי כוח להתגבר על הכל ולדעת שיום אחד אחזור לביתי ואהיה העשיר הגדול ביותר!! והנמשל כמובן מאליו.
אף כי ימי האדם כצל עובר כענין שנאמר ימי שנותינו בהם שבעים שנה וגו'. ונאמר (שם קמד) ימיו כצל עובר ואמרו רבותינו זכרונם לברכה ימיו של אדם (אינם דומים) לא כצלו של אילן ולא כצלו של כותל אלא כצל עוף הפורח ועובר. רצונו לומר - כי חייב האדם להמשיל העולם הזה בלבבו כצל עוף הפורח וברגע קטן עובר. גם כי אין האדם יודע אם היום כאן ולמחר בקבר. ונמצא בהשתדלו וטרחו על יום מחר כי הוא מצטער על עולם שאינו שלו. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה יולד יום
מעשה בגרף פוטולצקי שהתגייר ונתפס על ידי השלטונות להריגה על זה שהתגייר אמר לו הממונה להורגו שבעולם הבא תנקום בנו ענה לו בשבילי זה כמו ילד קטן שהרסו לו ילדים אחרים את הבובות חול האם כשיגדל ינקום בהם הוא מבין שזה שטויות כך אני בעולם האמת מעשה זה שעשיתם בשבילי הוא כמו להרוס לילד בובת חול שאין לי מה לנקום בו ככל שאדם מחדיר לעצמו שהעולם הזה הוא עראי כך קל לאדם לעבור את הניסיונות בעולם הזה!! וממלא הוא תמיד שמח שמגמד את כל בעיותיו ושמח בחלקו ומאושר
כותב "המסילת ישרים" בפרק א: ותראה שכבר לא יוכל שום בעל שכל להאמין שתכלית בריאת האדם הוא למצבו בעולם הזה, כי מה הם חיי האדם בעולם הזה, או מי הוא ששמח ושלו ממש בעולם הזה, ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל ואוון, בכמה מיני צער וחולאים ומכאובים וטרדות ואחר כל זאת ולאחר זקנה ושיבה גם נפטר לבית עולמו ואין איש שיכול לברוח מכך :
כל פעם שהרב בן ציון רצה להכנס לסוכה הגשם פסק
הגאון רַבִּי בֶּן צִיּוֹן אַבָּא שָׁאוּל זַצַייל, שָׁהָה פעם בְּחַג הַמֶּכּוֹת בְּלוֹנְדוֹן, וְכַיָּדוּעַ כְּשֶׁהַגֶּשֶׁם יוֹרֵד שָׁם, הוּא יוֹרֵד בְּצוּרָה חֲזָקָה מְאֹד וְלִזְמַן מְמֵשָׁךְ, כִּבְהַרְבֵּה מְקוֹמוֹת בְּחוּץ לָאָרֶץ, וְהָיָה קָשֶׁה לַצִּבּוּר הֵיאַךְ יְקַיֵּם הָרַב אֶת מִצְוַת הַמֶּכָּה כַּאֲשֶׁר הוּא רָגִיל בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָאַקְלִים בָּהּ נוֹחַ לְקִיּוּם הַמִּצְוָה. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא - בְּכָל פַּעַם שֶׁרָצָה הָרַב זַצַייל לְהִכָּנֵס לֶאֱכֹל בַּסֵּכָּה, פָּסְקוּ הַגְּשָׁמִים וְהָרַב נִכְנַס וְאָכַל בַּסֵּכָּה בְּנַחַת, וּלְאַחַר שֶׁיָּצָא הָרַב מֵהַסֵּכָּה, חָזְרוּ שׁוּב הַגְּשָׁמִים. וְעַל זֶה יָאוֹת לְהָלִיץ מַה שֶׁרָגִיל הָיָה לוֹמַר הַגָּאוֹן רַבִּי שְׁלֹמֹה זַלְמָן אוֹיֶרְבַּךְ זַצַיל אוֹדוֹת הַקּשִׁי בְּקִיּוּם מִצְוַת סֶכָּה בְּחוּץ לָאָרֶץ מִפְּנֵי הַגְּשָׁמִים הָרַבִּים: "וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ - וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן", שְׁלֵמוּת קִיּוּם מִצְוַת סֶכָּה הִיא רַק לַדָּרִים בְּצִיּוֹן. (הליכות שלמה קכט)
כתוב שתולים בבית ה' בחצרות א-לוקינו יפריחועוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו ואפשר לרמוז שתול זה עץ או שתיל שגדל במקום אחר ושותלים אותו במקום אחר זה בה לרמוז שמי שהוא בחינת "שתול" שעוקר את עצמו מעניני עולם הזה שיודע שעולם הזה עראי ההפך מרוב העולם שחושבים שעולם הזה קבע ומשקיעים בו את כל כוחותיהם ושותל את עצמו בבית ה' היינו שמשקיע בעולם הבא שמחדיר לעצמן שזה העיקר, יזכה לחצרות א-לוקינו יפריחו ששמעתא דילי שדברי תורתו יתפזרו בבית המדרש ויזכה עוד לזקנה ושיבה מתוך בריאת ונחת וזה המשך הפסוק הבא "יעוד ינובון בשיבה דשנים ורעננים יהיו "י
כותב הזוהר הקדוש שמי שמקיים מצות סוכה ויושב בצל האמונה, מנחיל חירות לו ולבניו לעולם ומתברך בברכה העליונה, מסכך עליו בעולם הבא, ומגן עליו מפני מלאכי החבלה.!!
חג סוכות שמח ושבת שלום ומבורך