והי' מחניך קדוש

אין והי' אלא לשון שמחה. ע"י שמחה תזכה שמחניך יהי' קדוש. הס"ק מסלאנים - ספר תורת אבות

משרשי הרחקת הטומאה ממקום הקודש כתבתי כמה פעמים בספרי: דיני המצוה מבוארים בפרק ראשון ממסכת כלים: ונוהגת מצוה זו שלא להכנס טמא בין זכר בין נקבה בהר הבית אפילו בזמן הזה, וכענין שאמר הכתוב [ויקרא כ"ו, ל"א] והשימותי את מקדשיכם, ודרשו בו זכרונם לברכה [מגילה כ"ח ע"א] קדושתן עליהם אפילו כשהם שוממין, וכמו שכתבתי למעלה: ספר החינוך - מצוה תקסה