הקדמה לפרשת כי תצא

תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תצורנה (משלי כג, כו):

שלמה המלך ע"ה יזהיר בכתוב הזה שימסור לבו לעבודת ה' יתעלה ושיתרחק מתאוות העולם אשר הלב והעינים נמשכים אחריהם, ואמר תנה בני לבך לי, כלומר לחלקי לא לחלק התאוות, אבל יצטרך שיביא תאוותיו כולן בשעבוד עבודת ה' יתברך ויתעלה ותחת רצון יראתו ואהבתו, ושלא ישתמש בכולן ולא במקצתן כי אם במוכרח בענין שיהיו אליו הכנות להבין במושכלות, ועל זה אמר דוד ע"ה ה' נגדך כל תאותי (תהלים לח, י), שיבח את עצמו שכל מה שהשיג מתאוות העולם הזה לא כיוון בהם אלא לנגדו כדי שיפיק בהן רצונו: רבנו בחיי