כי תבנה בית חדש ועשית מעקה לגגך דברים כב ח

הנה בר"ה נברא העולם, ובכל שנה מתחדשת הבריאה ע"י תשובת ישראל ומקבלין עליהם עול מלכות שמים מחדש וכקטן שנולד דמי, וניתנה בהם חיות חדשה כבתחילה, דכתיב (בראשית ב') ויפח באפיו נשמת חיים. אך כל דבר חדש צריך שמירה, והיא ההגנה בסוכה, כאימא דמסככת על בנין. מה גם כשמגיעין לשבת, כמו שבת בראשית דכתיב ויכולו וגו', והיינו שניתנה נשמה בבריאה, ותינוק בן יומו חי א"צ לשומרו מן החולדה ומן העכברים (שבת קנ"א ע"ב). וזה כי יפול הנופל ממנו. אך בשבת כולם עולים ולא נופלים, וזה עצמו הוא המעקה לשמירה. ואם שבת חלה בחג שניהם כאחד טובים: ספר שם משמואל