ויראו ויקחו איש מטהו

מקור ברוך

יש לומר בדרך צחות, על פי המימרא בפי הבריות שכל אחד מתלונן על גורלו המר וחושב בדעתו שצרתו גדולה יותר משל חברו, אולם אם היה רואה לפניו הצרות של האחרים, ודאי שהיה בוחר בגורלו ולא היה מסכים להחליף עם צרת חברו. מטה רומז לצרות שהוא לשון כפיפה על דרך דכתיב (ויקרא כה, לה) ומטה ידו עמך והחזקת בו, ועל כן כאשר הוציא משה את כל המטות, "ויראו", את הצרות של כל אחד ואחד מישראל, וייקחו איש מטהו, לקח כל אחד המטה שלו והסכים להישאר עם צרותיו, מכיוון שנוכח לדעת שצרות חברו מרים הם משלו.