מעשה נפלא מופיע בספר "עלינו לשבח" שלולא הובא ע"י הגר"י זילברשטיין שליט"א היה ספק במהימנותו, והוא משכנע עד כמה כוחה של נגיעה יכול להשפיע בצורה חמורה ולהביא את האדם למעשה שפלות.
מעשה בשדכן שהציע את בת פלוני לבן פלוני, וכבר בשלב הראשון נראה היא שההתאמה מוצלחת במיוחד. השידוך, שהחל ברגל ימין, התקדם יפה יפה ועבר עד מהרה לפסים מעשיים. המשודך והמשודכת נפגשו כמה פעמים והיו מרוצים האחד מהשני, גם ההורים משני הצדדים יצרו שפה משותפת, וב אופק הלא רחוק אפשר היה כבר לשמוע את שבירת הצלחת, במזל טוב. וכמו בכל דבר מוצלח, שלח גם כאן השטן את ידו, וניסה 'לקרוע' את השידוך, וכמעט שהצליח. יום יומיים לפני שהצדדים היו אמורים להודיע לסיומו המוצלח של השידוך, מתקשר לביתו של השדכן חבר טוב, ומודיע לו על בואו ארצה בימים הקרובים עם בתו המצוינת, לה הוא מחפש שידוך הגון, ומבקש ממנו להירתם למשימה ולסייע לו במציאת זיווג מתאים . בתוך הדברים הודיע החבר לשדכן שאם משימתו תצליח בידו, והוא יהיה השליח הטוב להביא את בתו בברית האירוסין, ישלשל לידיו הון עתק, ונקב בסכום שאינו מוכר כאן, בארץ ישראל...
מיודענו השדכן מאזין לדברים, וליבו יוצא. לכל אורך השנים שהוא עוסק במקצוע זה, לא התגלגל לידיו סכום כסף כה גדול , משידוך אחד... הוא מאמץ את מוחו כדי לאתר בחור שיענה על כל הדרישות, ולפתע עלה במחשבתו רעיון שטני . ולא עברו דקות אחדות והוא כבר בדרך למימושו. בעוד שבביתה של המשודכת הראשונה, בה פתחנו את הסיפור, כבר מתכוננים להודיע על הסכמתם לאירוסין, מתדפק השדכן אצלם, ומודיע שיש לו דבר סתר לשוחח עם האב. משנכנסו יחד לחדר, 'מגלה' השדכן לאבא, שהאדם המיועד להיות מחותנו, דהיינו אבי הבחור, מדבר עליו דברים לא טובים, "ובאוזניי שמעתיו מספר לאחרים על מעשים רעים שעשית " . "גם אתה מבין שהייתי מעוניין מאוד שהשידוך שהצעתי לכם ייצא לפועל", המשיך השדכן, "אבל חוששני ממה שיקרה ביום שאחרי. אם היום הוא מדבר עליך בצורה כזו, מי יודע מה יהיה אחר כך. ראיתי מחובתי לגלות באוזניך את הדבר, כדי שלא תבוא אלי אחר כך בטענות"...
לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שכבר באותו מעמד הודיע אבי המשודכת שהוא מבטל את העסק... אבל השדכן (שדמותו באה לידי ביטוי מדויק בראשי התיבות של המילה 'שדכן' - שקר דובר, כסף נוטל), לא הסתפק בכך, וכדי להיות בטוח שהצליח להביא לפירוק השידוך, הלך גם אצל אבי הבחור, ו"גילה" באוזניו מה שהצד השני מדבר עליו... איש זה הלך בדרכו של אהרון הכהן אבל בדיוק בכיוון ההפוך. השלב הבא, כמובן, היה הצעת שמה של הבת שהגיעה עם אביה מחו"ל, לאותו בחור שעזב את ההצעה הראשונה. בחור זה היה אכן אחד המצוינים ביותר בישיבתו, וכך עלה במחשבתו של השדכן הנוכל לגרוף לכיסו את אלפי הדולרים שהציע לו החבר. השניים אכן נפגשו, אבל הקב"ה, שראה וידע הכל, לא שיגר הפעם את השטן כדי להפריד בין הדבקים. הוא עצמו, הוא ולא שליח, מנע מהשדכן את האפשרות להרוויח כסף על חשבון הסכסוך בין שתי המשפחות הראשונות. ההצעה לא יצאה אל הפועל , והשדכן הנוכל יצא קרח מכאן ומכאן.
והנה, חלפו כמה חודשים, ולפתע נזכר אבי המשדך הראשון בהצעת השידוך ההיא, שכמעט ונסתיימה, ובמוחו מתחילים לכרסם ספקות הכיצד יתכן שאבי המשודכת דיבר עליו דברים לא טובים, "הרי אני מכיר אותו היטב, ולא מהיום, ולא נראה לי שאכן כך היו פני הדברים", הוא אומר לבנו. וממחשבה למעשה, הוא מחליט להתדפק ישירות על דלת ביתו של הצד השני, שכמעט היה למחותנו, ולשוחח עמו על הנושא, ובכך לבדוק את נכונות המידע שהעביר לו השדכן, בזמנו. ואבי המשודכת פתח עליו זוג עיניים תמהות: "אני?! אני דיברתי עליך מילה אחת לרעה?! אדרבה, בזמנו קיבלתי ידיעות שאתה הוא זה שפתחת עליי את פיך וסיפרת דברים שלא עשיתי מעודי" ... לא עוברות שניות ספורות, והשניים עומדים על העלילה הנוראה שנרקמה על ידי השדכן, ונופלים האחד לזרועות של השני, ועוד באותו יום נשברה הצלחת במזל טוב...
למרות חיתומו הטוב של השידוך עצמו, הסיפור עם השכן עוד לא נגמר. מה שקרה עכשיו, הוא ממש בבחינת הבלתי ייאמן. הנוכל ההוא, ששמע שהשידוך בין שתי המשפחות יצא לפועל, בא וביקש את המגיע לו... "הרי אני הצעתי לכם את השידוך הזה, ואם כן מגיע לי תשלום על כך" טען בחציפותו הנוראה. המשפחות באו לגר"י זילברשטיין ושאלו האם יש לטענתו זו של השדכן סימוכין בהלכה. הגר"י זילברשטיין היפנה את השאלה לגיסו הגר"ח קנייבסקי זצ"ל שאמר, שראשית לכל צריך להודיע לשדכן שבשבת הקרובה יכריזו עליו הגבאים בבית הכנסת כ'נוכל', וכמי שצריך לברוח הימנו כמטחווי קשת, ובאשר לטענתו - הרי הוא היה זה שבמו ידיו ביטל את השידוך, ואם כן גילה בדעתו שלא ניחא ליה השידוך הזה, ומה יש לו עוד לדרוש כסף... מכאן אנו רואים עד כמה קשה הוא כוחה של נגיעה ועד כמה גדול כוח השפעתה.
