*) יצא לאור בקונטרס מוצאי ש"פ נח – ה’תשל"ח, "ז’ מ"ח ה’תשל"ח".
1) שה"ש ח, ז.
2) תו"א ר"פ נח. תו"ח נח נח, ד ואילך. מים רבים תרל"ו (בתחלתו. פע"ה).
3) משא"כ "מים", מי הים "הם מכונסים ועומדים" (תו"א ותו"ח שבהערה הבאה).
4) תו"ח שם סב, ב. וראה גם תו"א ט, ב (ד"ה אם יתן). יו"ד, א (ד"ה וזהו הפי)’.
5) כ"ה בתו"א שם, ש"לא יוכלו לכבות גו’" קאי גם על "נהרות".
6) תהלים קכח, ב.
7) לקו"ת שלח מב, ד. חוקת סו, ג. ובכ"מ.
8) דרמ"צ קז, א (וראה גם שם ח, א). קונטרס ומעין מכ"ה פ"א.
9) ראה טו, יח. ובספרי שם: יכול יהא יושב ובטל* ת"ל בכל אשר תעשה.
10) להעיר, ש"בזעת אפיך תאכל לחם" (בראשית ג, יט) נתחדש לאחרי חטא עה"ד.
11) לקו"ת שלח שם.
12) קדושין בסופה.
13) משלי י, כב.
14) ראה בכ"ז דרמ"צ קז, ב. קונטרס ומעין שם פ"ב. *) כן הובא בקונטרס ומעין שם ובכ"מ. ובספרי שלפנינו: יכול בטל. וביל"ש (עה"פ): יכול כשעומד ובטל כו’.
15) ראה גם לקו"ת חוקת שם: ואדרבה מחשבה מועלת. וראה גם דרך חיים בהקדמה (ג, ב).
16) דרמ"צ שם.
17) דרמ"צ שם (קז, א ואילך). קונטרס ומעין שם פ"ג. ד"ה וידעת תרנ"ז.
18) תו"א יו"ד, א. תו"ח שם סא, א. אוה"ת נח (כרך ג)’ תרט, ב.
19 ) להעיר, שבתהו היו אורות מרובים. וראה אוה"ת שם, שענין מים רבים הוא דוגמת ענין רשות הרבים שהוא בחי’ עולם הנקודים.
20) ועד "שזהו רבותא גדולה" (תו"ח שם).
21) בתו"א שם, ש"מים רבים" ו"נהרות" הם ב’ בחי’ בתהו.
22) תו"ח שם.
23) שה"ש ח, ו.
24) ראה גם שהש"ר עה"פ (בסופו): שלהבת י-ה . . כאש של מעלה . . ולא המים מכבין לאש. וראה בפירוש מהרז"ו שם.
25) ראה פירוש הראב"ע לשה"ש שם (וראה גם מצודת שם): רשפי’ – גחלי’. ובתיב"ע שם: גומרין דאשא (אוה"ת והמשך מים רבים שבהערה 27).
26) ראה ד"ה ואברהם זקן תרס"ו. ובכ"מ.
27) אוה"ת נח תרכא, ב. מים רבים תרל"ו פע"ג. וראה גם אוה"ת שה"ש עה"פ (ע’ תשמו).
28) ראה בארוכה לקו"ת אחרי כו, ג.
29) ר"פ האזינו (עב, א). שמע"צ פה, רע"ב.
30) קהלת יב, ז.
31) תו"א ותו"ח שבהערה 2. אוה"ת נח תרכב, א. מים רבים הנ"ל פע"ה ואילך.
32) והיינו, דזה שאין ביכולתם לכבות את האהבה הוא לא רק מצד שרש האהבה (כנ"ל ס"ג,) אלא גם מצד "תכלית עומק כוונתם" של המים רבים גופא.
33) ראה המשך מים רבים שם.
34) ראה תו"א שם ט, א. תו"ח שם נט, סע"ד.
35) לקו"ת בלק עג, סע"א. ובכ"מ. ובלקו"ת שם, שזהו "התירוץ האמיתי" למה ירדה הנשמה לעוה"ז.
36) ברכות לד, ב.
37) רמב"ם הל’ תשובה פ"ז ה"ד (וגם בלקו"ת שם מובא הגירסא אינם יכולים).
38) שלמעלה מבחי’ כח (המשך ר"ה תש"ג פי"ג. ועוד).
39) לקו"ת ראה כד, ד. ש"ש סו, ג. ובכ"מ.
40) לקו"ת ר"פ האזינו.
41) ראה לקו"ת שם עב, רע"א: והתשובה היא להיות . . כמו קודם ירידתה ויתר על כן. ומ"ש והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה – ראה לקמן הערה 47.
42) רות רבה רפ"ב.
43) ד"ה העושה סוכתו תרצ"ט פ"ב. וראה גם המשך תער"ב (ח"ב) ע’ תתק.
44) או"ת (ב, ג) עה"פ נעשה אדם – הובא גם בהמשך הנ"ל ס"ע תתקב [ומהמשך הענין שם (ראה שם ריש ע’ תתקג) משמע שזה שייך גם לענין במי נמלך כו’.]
45) ב"ר פ"א, ד.
46) המשך ר"ה תש"ג פ"ג. ובכ"מ.
47) ועפ"ז יובן מ"ש "והרוח תשוב אל האלקים אשר נתנה" – אף שע"י התשובה נעשית בעילוי יותר – כי גם העילוי דנשמה שע"י התשובה הוא בבחינת "האלקים אשר נתנה" (שרש הנשמות בעצמותו ית)’. אלא שבתחלה הוא רק בכח, כבפנים. ועצ"ע.
48) ראה בארוכה בהשיחה סעיף ד’ ואילך (לקו"ש ח"כ ע’ 283 ואילך).
49) ראה בארוכה בהשיחה (שם ע’ 281 ואילך) סעיף ב’ ואילך. ושם (ס"ג ואילך,) שהחידוש שבמוצאי ש"פ נח על מוצאי שבת בראשית הוא – שאז ישנו כבר הענין ד"ויעקב הלך לדרכו" בפועל.
50) וע"ד הידוע (תו"א ל, סע"א ואילך. ובכ"מ) בענין העלי’ שע"י (כללות) ירידת הנשמה למטה, שהעלי’ היא מה שנעשית בבחי’ מהלך.
51) ויצא לב, ב. וראה שיחת מוצאי שבת בראשית ס"ו (לקו"ש שם ע’ 270-1 ).
52) ויצא כט, א. פירש"י שם. וראה שיחה הנ"ל ס"י (לקו"ש שם ע’ 272-3 ).
53) להעיר, שזהו (בחי’ בכל מאדך) גם העילוי שנעשה ע"י ה"מים רבים" (תו"א ט, א. ובכ"מ).
54) ד"ה שמח תשמח תרנ"ז ע’ 49 ואילך.
55) ג’ בני נח הם בחי’ חג"ת (תו"א ר"פ וישב ואוה"ת נח סג, א,) ענין הג’ קוין דתורה עבודה וגמ"ח.
56) ראה אוה"ת וירא תשנו, סע"א ואילך.