Skip to content
א קוואל פון חיזוק

גודל כח התפילה - הפועלת מיד!

  • Noach
  • 5787
  • Hebrew
View printout

ה'מפתח' שמסר לנו הרה"ק מסטרעליסק זי"ע

הנה הובא בספר 'אמרי קדוש' (אות כ"ט) מהרה"ק מסטרעליסק זי"ע, שהיה רגיל לומר בזה הלשון:

בוודאי ובוודאי, בכל הנוגע למלחמת היצר, בין במצוות שבין אדם למקום ובין במצוות שבין אדם לחבירו, נמצאות עצות רבות בדברי חז"ל ובספרי קודש. וכפי המובן, בוודאי צריך האדם ליגיעה רבה, כמאמרם ז"ל: "יגעת ומצאת תאמין".

אולם הרה"ק מסטרעליסק זי"ע אמר, שעצתו היא עצה כללית לכל דבר וענין. והיה זה בבחינת מפתח הפותח כל השערים. ומה הוא המפתח? התפילה. על כל ענין של יצר הרע היה מתפלל לפני השי"ת, ובאמת העיד על עצמו, שהשי"ת עזרו, וכל דבר שהתפלל עליו, מילא השי"ת את בקשתו.

ובאמת מקור הדברים כבר נמצא מקדם ב'ספר חסידים' (סימן קל"א). והוסיף שם בעל ספר חסידים, דאפילו אם אין הדבר בידו – היינו שאפילו המתפלל אין בידו מעשים טובים וזכויות, ואין לו מאומה ואף אם הוא רשע גמור – מכל מקום, אם מתפלל ומבקש על עניני רוחניות, השי"ת עוזרו.

תפילה על גשמיות ותפילה על רוחניות

הרה"ק ה'יסוד העבודה' מסלאנים זי"ע כתב גם הוא יסוד זה.

וכה דבריו: ישנם שני מיני תפילות. ישנה תפילה על 'גשמיות'. בתפילה על גשמיות, פעמים שמבקש האדם בקשה, כגון שחפץ להשתתף עם פלוני בעסק, אך מי יודע אם באמת לטובתו הוא? שמא אותו פלוני רמאי הוא? פעמים חפץ האדם לעשות עסק מסוים, אך מנין לך שטוב הוא? שמא לימים, לאחר שנתיים או שלש שנים, יצמחו מזה קשיים ובעיות? הלא כל אחד מכיר מעשיות רבות על עניני גשמיות שהתפללו עליהם הרבה ולא נענו מן השמים, ולאחר זמן נוכחו לדעת שהיה זה לטובתם מתחילה ועד סוף, לפי שלא היה הדבר לטובתו כלל.

אמר היסוד העבודה, שאין האדם יודע תמיד מה הוא הטוב האמיתי עבורו. אולם ישנו סוג שני של תפילה: תפילה על בנים מאירים, תפילה על שבתות קדושות, תפילה לזכות ללמוד בהתמדה, תפילה על תיקון המדות, תפילה על עיניים קדושות וטהורות, פה קדוש ושמירת הלשון.

בזה כבר אין שום ספקות על התוצאות, שהכל יודעים שהם הם התורה והמצוות, "כי הם חיינו ואורך ימינו". על זה אמרנו 'נעשה ונשמע', ולזה מצפה הקב"ה כביכול, ומבקש: "הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה" (שיה"ש ב, יד). הקב"ה ממתין לתפילה כזו, ובוודאי ימלא את הבקשה.

החילוק בין "שועת עניים" ל"צעקת הדל"

ופירש הרה"ק היסוד העבודה על הפסוק באיוב (לד, כח): "שַׁוְעַת עֲנִיִּים אַתָּה תִשְׁמָע, צַעֲקַת הַדָּל תַּקְשִׁיב וְתוֹשִׁיעַ", וזהו פירושו:

"שַׁוְעַת עֲנִיִּים" – ישנה צעקה של עני. כשאתה צועק על עניני גשמיות, נקרא הדבר 'עני', לפי שאין הדבר ברור אם יביא תוצאה טובה. על זה נאמר "אַתָּה תִשְׁמָע" – שהשי"ת שומע אמנם, אך לא הבטיח שימלא את הבקשה. אולם "צַעֲקַת הַדָּל" – דל הוא מלשון "דלו עיני למרום" (ישעיה לח, יד). כשישראל נושא עיניו למרום ומתפלל על עניני רוחניות, אזי "תַּקְשִׁיב" – הקב"ה מאזין לו, "וְתוֹשִׁיעַ" – והוא עוזרו ומושיעו מיד!

השי"ת יעזור שנזכה להתפלל לפניו יתברך על עניני רוחניות. והנה עצה נמצאת בספרי חסידות, וכן מהרה"ק רבי ישראל סאלאנטער זי"ע: כל ענין גשמי שאתה צריך לו, עשה אותו לענין רוחני, וממילא כשתעשהו רוחני, יעזרך השי"ת, אמן!

More in this printout

View the whole printout