הבית המקדש היא עיקר מקום המנוחה
ונוסיף בזה ממה ששמעתי מפי הג"ר ישראל דוד שלעזינגער שליט"א בענין הנ"ל: במדרש [לעיל סו"פ בראשית כ"ו ב'] "שתולים בבית ה'" זו נח ששתלו הקב"ה בתיבה "בחצרות אלוקינו יפריחו הוא שם וחם ויפת" הרי דתיבת נח נקרא בית ה' כבית המקדש, ויש גם במדות התיבה רמזים לביהמ"ק כמבואר במלבי"ם, גם הי' בזה קדושת משכן, וגם החיים שם הי' כולו נס כמועט המחזיק את המרובה כמו ביהמ"ק וקיבלו משם יניקה וחיות חדשה, ואלו שיצאו מן התיבה צמחו והפריחו מכח קדושת ביהמ"ק עם הבנה חדשה, והביאור הוא דביהמ"ק נקרא בית מנוחה [דברי הימים א' כ"ח ב'] על שם ששם עיקר המנוחה, כיון דמשם בא ההכרה לאדם שאין לו משלו כלום, וזה הי' בחינת נח שע"ז נקרא נח, דזה ינחמנו ממחשבה של כוחי ועצם ידי ומקללת אדם הראשון, שיסודו בא מחטא עץ הדעת שאפשר לקחת לבד, ולכן נח בחינת שבת דשבת נקרא יום מנוחה ממה שבכל השבוע הוא חושב כוחי ועוצם ידי ומכיר שהכל מידו של הקב"ה, וכמ"ש "יכירו בניך וידעו כי מאתך היא מנוחתם".