הנחת החימה והמנוחה ע"י נח
עוד שם שהקב"ה קראו נח שהוא יביא מנוחה לארץ, וע"ע בזוה"ק דכל ענינו של התיבה הי' להשקיט מדת הכעס והרוגז והדינים, וכ"כ אח"כ כמה פעמים בפסוק ענין ההנחה ושיכוך הכעס, שכתוב ויעבר אלקים רוח על הארץ וישכו המים [ח' א'] וברש"י ויעבר אלקים רוח "רוח תנחומין והנחה עברה לפניו" וישכו כמו "וחמת המלך שככה לשון הנחת חימה" אח"כ פסוק ד' "ותנח התיבה וגו' על הרי אררט" ושם פסוק ט' "ולא מצאה היונה מנוח לכף רגליה" נמצא דאחר כל המבול הי' מצב כולו מנוחה והנחה ושיכוך כעס וחימה וכל זה תוצאה מהנהגתו של נח שהי' כולו מנוחה ונחת רוח והיפוך מכעס ועצבון.