מאת: ר' רפאל אברהם דובקין
בשבוע שעבר הוסבר שה' קילל את האדמה בעת חטא עץ הדעת, שתהי' ארורה. השבוע נראה האם הקללה עודנה קיימת.
כותב אדמו"ר האמצעי (תו"ח בראשית ח"א פ' נח ד"ה אלה תולדות נח דף נט, ב):
"אך הנה באמת לא היה עיקר הכוונה במי המבול רק לטהר את הארץ מטומאתה, לפי שבכל עוונות וחטאים דבני אדם על הארץ בזאת נטמאת הארץ מאד . . ובאדם הראשון כשחטא בעץ הדעת קלל את האדמה כמ"ש ארורה האדמה בעבורך כו' וקוץ ודרדר תצמיח לך כו' וגם בחטא דור המבול נטמאת הארץ ונתקלקלה ביותר עד שקלל את האדמה ואררה ה' . . ומאחר שהארץ נטמאת ע"י חטא אנשי דור המבול הוצרך לטהר את הארץ מטומאת', דהיינו שיצא רוח הטומאה מן הארץ מאשר המשיכו בה חמס וגזל וזימה כו' ולע"ל כתיב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ שיעביר לרוח הטומאה בעצמו שלא ע"י טהרה כי יעבירנו לגמרי".
אך אם במבול הארץ עברה טיהור, מדוע קשה עבודת האדמה, מדוע 'בזעת אפך תאכל לחם'?
- על כך מסביר אדמו"ר האמצעי (תו"ח שמות ח"ב פ' ויקהל ד"ה ויקהל משה דף תיד, ג) שישנן ב' קללות:
א. קללה לאדמה בגלל האדם ('ארורה האדמה בעבורך').
ב. קללה שלא תצמיח לאדם עד שיתאמץ ('בזעת אפיך תאכל לחם').
לפיכך מובן שגם אם האדמה נטהרה מטומאתה במבול, אך קללתו של האדם "בזיעת אפך תאכל לכם" עודנה קיימת.
אם כן נשאלת עדיין השאלה: כתוב "בזיעת אפך תאכל לחם", והחיטה צומחת באדמה, אם כן האדמה לכאורה עודנה בקלקולה?
מסביר על כך אדמו"ר המהר"ש (תורת שמואל תר"ם ח"א הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב ד"ה ר' אבהו פתח ע' תג) שהעבודה שנותרה עם האדמה אינה אלא עבודת הבירורים שעל האדם לברר, ולכן כתוב 'בעבורך', היינו בגלל החטא שלך האדמה אינה כלי לקבל את האלוקות. כך גם מסביר הרבי (לקו"ש חל"ז ע' 83), שהיום הגשמיות אינה מחוברת לאלוקות, ולכן ישנה עוד עבודה עם האדמה.
לסיכום: חלק מהקללה של האדמה הוסר בעת המבול, הקללה של "ארורה האדמה בעבורך", אך נשאר הקללה של "בזעת אפך תאכל לחם", דבר שיעבור לגמרי בגאולה האמיתית והשלימה.