Skip to content
ליקוטים וביאורים על הפרשה וענייני דיומא

חגי תשרי - ר"ה עד אחרי סוכות: הכל סדרה אחת

  • Shemini Atzeres
  • 5787
  • Hebrew
View printout

בפרשת אמור כייג-לייד כתוב דבר אל־בני ישראל לאמר בחמשה עשר יום לחדש השביעי יהזה' חג הסכות שבעת ימים לה'. ובפרשת פנחס כייט-יייב כתוב ובחמשה עשר יום לחדש השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל־מלאכת עבדה לא תעשו וחגתם חג להי שבעת ימים.

הנצי"ב בהעמק דבר דייק את הכתוב לחדש השביעי ייהזה". משאייך בפי מוספין דפינחס לא כתיב בחג הסוכות "הזה". והוא דמשום דבזו הפרשה כתיב הבאת קרבנות יחיד בחג וכן לקיחת ד' מינים שהוא מועיל לגשמים. וכל זה תליא בשופר דרייה שקודם לו, כפשטא דקרא (תהלים פייא-די) תקעו בחודש שופר בכסה ליום חגנו. ומשמעות "חגנויי אינו אלא סכות שהוא סתם "חגיי. משאייכ רייה לא מיקרי בלשון תורה ייחגיי כלל. והא שדרשו חזייל על זה המקרא איזה חודש שהחג מתכסה בו הוי אומר זה רייה אינו אלא מדיוק לשון ייבכסהיי בהייא דמשמע לשון כסוי והכי מבואר בזוהייק, אבל מכל מקום אין מקרא יוצא מידי פשוטו שרייה והשופר הכנה ליום החג של סוכות ופירוש בכסה לשון הכנה כמו (משלי זי כי) ליום הכסא יבוא ביתו. ופירושו, שמשפט זה היום הוא הכנה לחג הסכות שאז נידונין על המים שבזה תלוי פרנסת כל השנה. וזה דבר הנביא (הושע טי-די) לא יסכו להי יין ולא יערבו לו זבחיהם כלחם אונים וגו' ומה תעשו ליום מועד וליום חג ה'. פירוש, אחר שהקרבנות אינם באים לרצון מה תעשו ליום מועד זה רייה, וליום חג - זה סוכות, שבאלו הימים תלויה פרנסת ישראל. מעתה מובן הא דכתיב בפרשה זו ייהזהיי ללמדנו דתכלית חג הסוכות נגרר אחר הנעשה ברייה שתקעו בשופר ונזכרו לטוב. אבל מוספי החג דשבעים פרים עולה לשבעים אומות העולם כדאיתא בסוכה נייה: וברבה איכה פייא, סוף פיסקא כייג ובכמה מקומות, משום הכי לא כתיב בפרשת מוספין ייהזהיי, באשר שאין הצלחת אומות העולם שייך בהנהגת ישראל ברייה הקודם. ובהרחב דבר של הנצי"ב מוסיף: וראיה עוד לזה שהזהיר זכריה הנביא יייד-יייז את אומות העולם לעתיד לבוא, לבוא לירושלים לחוג את חג הסוכות - ייואם לא יעלו ולא עליהם יהיה הגשם". וכו' וכל זה היה בחג הסוכות שחכמי הגוים נקבצו לעמוד על הקרבנות שבאו בשבילם. עכייל.

More in this printout

View the whole printout