ענייני עלייה לרגל
כתיב בפרשת כי תשא לייד-כייג שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את־פני האדן ה' אלקי ישראל. ואומר רבינו בחיי וזייל: יראה כל זכורך - ולא הנקבות שהנקבות פטורות מן הראיה וכן הסומים והחגרים וכיוצא בהם.
וטעם הדבר בסודה מפני שהכבוד היה נראה בענן לעיני כל ישראל, והענן ההוא היה זך ובהיר מאד כמראה של זכוכית שכל המסתכל בה נראה צורתו מתוכה ומה שבתוך הענן לא היה נראה לחוץ, ומפני שאינו דרך כבוד לשכינה שיהיו נראים אלו מתוכה לכך נפטרו מן הראיה וזהו שאמר בעלותך לראות את פני ה' אלקיך, ודרשו רזייל סומא באחת מעיניו פטור מן הראיה שנאמר יראה כל זכורך יראה יראה כשם שבא לראות כך בא ליראות, מה לראות בשתי עינים אף ליראות בשתי עינים. וכן תמצא שקראו אברהם בשתי לשונות אלו שאמר (בראשית כייב : יייד) הי יראה בהר ה' יראה.
הדברי שאול (ר' יוסף שאול נתנזון זצ"ל בעל השו"ת שואל ומשיב)
מביא הסבר במצוות עלייה לרגל, שכל יהודי חייב להתקדם במדרגתו כל הזמן, כל חייו. וג' פעמים בשנה הוא חייב לבוא אל הקבייה ולהראות לו כביכול כמה הוא עלה בתקופה הזאת. וכך הוא מפרש את הפסוקים בפרשת ראה טייז טייז-יייז שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את־פני ה' אלקיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבעות ובחג הסכות ולא יראה את־פני ה' ריקם, איש כמתנת ידו כברכת ה' אלקיך אשר נתן־לך. שלוש פעמים בשנה יראה כל־זכורך את־פני ה' - ותביא איתך את ההתקדמות שלך, התוצאות של עבודת ה' שלך - ולא יראה את־פני ה' ריקם - אל תבוא בלי הישגים חייו - איש כמתנת ידו כברכת ה' אלקיך אשר נתן־לך - כל ההישגים הם לפי כמות הסייעתא דשמיא שקבלת.