מתי מתחילים לומר 'משיב הרוח' ומהן ההלכות הנוגעות בדבר?
להלן סיכום ההלכה מפי ר' אליהו פנחסי שליט"א מתוך ספרו 'הכשרות למעשה':
מתחילים לומר 'מַשִׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם' בתפילת מוסף של שמחת תורה. הזכרה זו אינה שאלה ובקשה על הגשם, אלא היא שבח לבורא עולם. לכן הזכרה זו נקראת 'גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים'. אבל שאילת טל ומטר שבברכת השנים, היא בקשה מה' יתברך על הגשם. יש מספר הבדלים בהלכה בין הזכרת גבורות גשמים שבברכת "אַתָּה גִיבּוֹר" לבין שאילת טל ומטר שבברכת השנים: ההבדל הראשון הוא שמזכירים גבורות גשמים כבר מתפילת מוסף של שמחת תורה, ואילו שאילת גשמים רק מליל ז' במר-חשוון כמו שיתבאר בהלכות הבאות.
בגמרא מובא (ברכות לג.) שמזכירים גבורות גשמים בברכת "אַתָּה גִיבּוֹר" מכיוון שהיא ברכה על תחיית המתים. ירידת גשמים שקולה כנגד תחיית המתים, לכן קבעו אותה בתחיית המתים. שאילת גשמים קבעו בברכת השנים מכיוון שהיא ברכה לפרנסה. ירידת גשמים גם היא עניין של פרנסה לעולם.
מנהג הספרדים וחלק מעדות האשכנזים שבימות הקיץ אומרים בברכת 'אַתָּה גִיבּוֹר' 'מוֹרִיד הַטָּל". למנהג זה אם שכח לומר 'מַשִׁיב הָרוּחַ' ואמר 'מוֹרִיד הַטָּל' וכבר סיים ברכת מחיה המתים לא חוזר. אבל אם לא הזכיר 'מַשִׁיב הָרוּחַ' וגם לא הזכיר 'מוֹרִיד הַטָּל' (כמנהג חלק מעדות האשכנזים בימות הקיץ), אם לא התחיל עדיין את ברכת 'אַתָּה קָדוֹשׁ', יאמר 'מַשִׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם' בין ברכת 'מְחַיֶה הַמֶּתִים' לברכת 'אַתָּה קָדוֹשׁ' וימשיך את התפילה. אבל אם התחיל כבר את ברכת 'אַתָּה קָדוֹשׁ' - אין לו תקנה ועליו לחזור לראש התפילה.
חולה שנאלץ להתפלל ביחידות בבית בשמיני עצרת וכן בני הכפרים שאין להם מניין, ימתינו בתפילת מוסף עד השעה שבודאי התפללו בעיירות מוסף ואז יתפללו ויאמרו 'מַשִׁיב הָרוּחַ'.