זְכוּת הַתּוֹרָה הַקְדוֹשָׁה
להלן סיפור מופלא המעובד מתוך העלון 'טוב לחסות בהשם'. מסיפור זה ניתן ללמוד עד כמה אנחנו משפיעים בעולמות העליונים בזמן שאנחנו לומדים ועוסקים בתורה הקדושה.
את המעשה המופלא והמטלטל הבא סיפר מר רועי גורי מקריית אונו: זה היה לפני מספר שנים. גדלתי בבית מסורתי. הידיעה על הדת הייתה מועטה מאוד.
לאחר זמן חזרתי בתשובה שלמה לאבינו שבשמיים והתחלתי ללמוד את התורה הקדושה. אבא שלי היה אז כבן שמונים וחמש והוא היה חולה מאוד.
מצבו של אבי הדאיג אותי מאוד, בייחוד בשל העובדה שהרופאים לא היו אופטימיים במיוחד. הלכתי אל רב גדול ומוכר, סיפרתי לו על מצבו של אבי וביקשתי ממנו שיברך את אבא.
הרב סיפר לי כי לפני מספר שנים הוא זכה להיות אצל מרן הצדיק הרב יעקב ישראל קניבסקי זצ"ל, המכונה 'הסטייפלר' הקדוש.
הוא שמע ממנו אישית המלצה לחולים, כי "בכוחה של השבת לרפא את כל המחלות ולחולל בחייו של האדם נפלאות", כך הורה לו הצדיק.
לכן גם כאן הרב המליץ לי לומר לאבי שישמור שבת כדי שתגן עליו. מצבו של אבי כבר החמיר מאוד. כשסיפרתי לו, הוא החליט לשמור שבת.
שמחתי מאוד לשמוע זאת, אבל מצד שני חששתי שהוא עושה זאת רק בשביל להתרפא, ויש חשש שאם יבריא, הוא עלול לחזור אחורה. לכן הצעתי לו לשמור את השבת בהדרגה.
להפתעתי הגדולה הוא הפציר בי ואמר שהוא עושה זאת בלב שלם ורוצה באמת לשמור את השבת הקדושה בשלמותה כפי שצריך.
מכיוון שכך היו פני הדברים, החלטתי לשבת עם אבי כל יום כמה שעות וללמוד איתו הלכות שבת, מכיוון שיש הלכות רבות וחלילה בנקל אפשר להגיע לחילול שבת אם לא לומדים ויודעים.
לא חלף זמן רב ואבי הגיע למצב סיעודי. הוא קיבל עובד פיליפיני שהיה איתו גם בימי שבת ולמד להיות 'גוי של שבת'. הוא גם למד מה מותר ומה אסור לו לעשות בשבת בשביל אבי.
אבי שמר שלוש שבתות כהלכתן ולאחר מכן התבקש לבית עולמו. באותו רגע עמדה השאלה המטרידה מכול – האם ניתן לקבור אותו בחלקת שומרי שבת, שהרי רוב חייו לא שמר שבת, או שמא זכות שמירת השבתות האחרונות משנה זאת?
פנינו אל מרן הצדיק הרב חיים קניבסקי, שהשיב כי "יהודי ששמר שלוש שבתות אחרונות ונפטר כאדם ששמר שבת – נקבר בחלקת שומרי שבת".
כמובן עשינו כפי שמרן הרב הצדיק הורה לנו, ואז אירע הדבר המופלא הבא – לאחר עשרים ותשעה ימים מהשבעה אני חולם על אבא שלי.
בחלומי אבא שלי הגיע אליי. הוא ניגש אליי וביקש ממני לבוא איתו למסעדה. הלכנו יחד והתיישבנו במסעדה, אבל לא היה בה מה לאכול.
ואז אבי הוציא שתי גמרות ופתח בדיוק בעמודים שאני לומד ב'דף היומי'. הוא הסביר לי את הכול בצורה מעמיקה. הוא ידע את כל הסוגיות הכי מסובכות שבסוף המסכת, כשאת כל זה הוא מסביר לי בחלום לפרטי פרטים ומוסיף את דבריהם של הראשונים והאחרונים.
"אבא, מהיכן אתה יודע את כל זה? הרי לא למדת את הגמרות ואת הסוגיות", שאלתי אותו בחלום, והוא השיב לי בתדהמה:
"דע לך, רועי היקר, שכל דף שאתה לומד בעולם שלכם למטה – מלמדים אותי פה למעלה בשמיים עם כל המפרשים ומעמיקים איתי. בגלל שאתה התחזקת בלימוד התורה, העלית אותי יחד איתך".
ואז בחלום מלצר הגיש לנו כוס קפה. לקחתי את הכוס שלי והתחלתי לברך, וכשהגעתי לשמו של ה', התחלתי להאריך במילה ולכוון.
לתדהמתי אבא שלי תיקן אותי ואמר לי: 'בני, לא כך מכוונים את שם השם. כתוב במשנה ברורה ש... זה צריך להיות ככה וככה', והוא הסביר לי איך לברך.
בסוף אבא שלי ביקש ממני להמשיך ללמוד תורה, כי זה עושה לו טוב למעלה בשמיים. רעדתי בכל גופי ואז התעוררתי מהחלום.
אבא ידע לתקן אותי אפילו בהלכות במשנה ברורה שלמדתי לפני כמה ימים, כי לימדו אותו למעלה בשמיים איך צריך לכוון, ולכן הוא תיקן אותי בטעותי.
כמה אנחנו צריכים לשמוח שבורא עולם בחר בנו ונתן לנו את התורה הקדושה. ביום גדול זה, המסוגל לתת שפע רב של שמחה, תורה וקיבול התפילות, בזכות הלימוד וההתעסקות בתורה הקדושה!