את גדש אלפים במאות. מאמינים בני מאמינים. הוא סגולה עם', ה עם, הזה העם מאיר רבי לציון הוא נוהר ברבבותיו, יוחאי בר שמעון דרבי בהילולא מירון קדישא אתרא הזאת הארץ דרי כל על תגן זכותם. ועוד, הקדוש י"האר, ם "הרמב, הנס בעל.
הקבורים שהצדיקים רבנו משה חשש לא, לארץ להיכנס ישראל כשביקשו, זאת ועם המקום יושבי על יגנו – הקדושים והאבות ועבר שם , וחווה כאדם – ומעולם מאז כאן. בזכותו עליהם שיגן חי צדיק בה יש אם", עץ בה היש" לראות המרגלים את שלח הוא. עליהם לגונן פסק כבר הוא –" מעליהם צילם סר: "ענו והם, איוב מת ימים באותם , ואכן. מזכותו מונים עשרות מגוננת החי הצדיק של שזכותו, אנו רואים! שם שנקבר למרות ארזי התורה שרי דורנו מאורי רבותינו בצל להסתופף ונשכיל הלוואי! פטירתו לאחר אור נראה באורם כי, וברכתם הדרכתם לבקש. טובים ימים לאורך עמנו החיים, הלבנון ולעוז למחסה לנו והם!
גמר כי' ה הושיעה: "ל"זצ א"הרשב רבינו תלמיד, ל"זצ סקילי יעקב רבינו כתב וכך פטירת על השלום עליו המלך דוד אמרו זה פסוק", אדם מבני אמונים פסו כי, חסיד להודיע ובא"), יחיה באמונתו וצדיק: "הכתוב שם על", אמונים" הקרוי( והצדיק החסיד מעליהם צילם ובהסר בפטירתם הדור הפסיד ומה, בחייהם מועילים שהיו התועלת גודל – עולם יסוד וצדיק: "דכתיב, הדור פרצות גודרת וזכותו דורו על מגן הצדיק כי הוא ידוע". זכותו כי. יתברך השם שיושיעם כדי תפילה צריך הדור שאין כמעט, חי שהצדיק ובעוד בחייו לדורו מועיל שהצדיק הגדולה התועלת היא וזו. להם תספיק ותפילתו הצדיק של, שיושיעם יתברך להשם להתחנן ובקשה תפילה צריכים ואז מעליהם צלו סר ובפטירתו. שהחסיד בעבור עתה עד, כלומר". חסיד גמר כי ' ה הושיעה: "תפילה בדרך שאמר וזהו באה הייתה בזכותו כי, להושיענו רחמים לבקש צריכים היינו לא חי עמנו היה והצדיק ה הושיעה , שנפטר עתה אבל. הישועה'!
נורא . שבתוניסיה מגאבס ל"זצ הכהן סוסו רבי הגאון שסיפר מעשה – זה ובעניין על שאל לשם ובהגיעו, אחת לעיר שנסע בחסיד מעשה: לקח ונפיק יעורר אולי , ונוקב לו ואמר מהודרת לאכסניה אדם אותו היפנה. והכשרות ההידור בתכלית כשר מלון בית : "אוהב , חסד ורב שמיים ירא, נפלא אדם הוא האכסניה בעל כי , תמרנה ואל תחלפנה אל ואכן. אכסניה אל וסר, לדבריו החסיד שמע!" לבריות וטוב לשמיים טוב , רבנן ומוקיר, יצועו על ועלה ליבו את סעד, מלכים בכבוד התכבד.
סכין משחיז האכסניה שבעל הנר לאור וראה, עיניו פקח. מוזר קול שמע הלילה בחצי תמה . להשחיזה וממשיך, דיה היא חדה האם בציפורנו הוא בודק לפעם מפעם. ענקית היא זו סכין: "בתמימות האכסנאי ענהו?" עכשיו זו סכין לך למה, לי נא הגידה: "ושאל ביד שנפל אלא, זאת אין? עזרו יבוא מאין, אחזתו רעדה. ונלפת החסיד חרד!"... עבורך לקים -א ירא כי אותך משבחים הכל: "ברעדה אמר. ומפויס רך בקול לנקוט החליט! מטורף לוקים -לא וחטאת, נקי דם תשפוך ואיך. כולם לברואים ומטיב טוב ושאתה , אתה ולאנשים?"
תועלת איזו, "לבבו את לרכך האורח ניסה ", לי נא אמור. "להשחיז ממשיך והאכסנאי ניסה . סכינו בהשחזת מרוכז, שותק והאכסנאי!" אני ואביון עני הרי , מרציחתי תפיק לבית הנחני התושבים אחד שכן . הדבר ייוודע, תרצחני אם : "האחרון הנימוק את החסיד את תסתיר היכן. חקירה תפתח, ימצאני ומשלא. כאן לחפשני יבוא שחר ועם, מלונך גופתי?!"
החסיד אל פנה עתה. דעתו את הניחה שבדיקתו נראה. הסכין את האכסנאי בדק לי עושה אתה עוול! נפשות לרוצח תחשבני נא אל, קדוש חסיד, ורבי מורי: "ואמר, לדון הציווי על אתה עובר האחרונים ברגעיך מדוע! כסף בצע בעבור לרוצח אותי בחשבך והאכסנאי ? כאן מתרחש מה. מאומה מבין ואינו, שומע והחסיד?!" זכות לכף אדם כל אני מתכונן עתה ואף. האנשים לכל ומיטיב שמיים ירא שאני , היא האמת" – ממשיך זו בעיר הגרים ישראל בני אחינו ולטובת, שמיים לשם אותך לשחוט!".
"מתקרב כשהוא, האכסנאי אמר", תבין מיד. "החסיד של קולו רעד", דבריך לי חידות לכאן הזדמן לא ומעולם, זו באכסניה מחזיק שאני שנה ארבעים לי זה. "בידו והסכין, אליו אפילו נקבר לא שלנו העלמין בית בכל כי בנפשך שער, לך אומר ומה. כמוך נעלה חסיד אותך שראיתי מאחר, ועתה ! בעדנו שיעתיר ולבקשו קיברו על להשתטח שנוכל אחד צדיק וזכות , הרבים ממזכי אני שאהיה . שלנו הקברות בבית שתיקבר ברצוני, וחסיד צדיק יותר עוד והתקרב"... נצחים לנצח בי תלויה תהיה הרבים...
מעריצים כולנו. למאוד עד נוקב נמשל בו מוצאים, וכשמתבוננים. הסיפור כאן עד... נוהרים והכל, עיניו את הצדיק עוצם אך". אמור קדושים , מות אחרי! "מתים צדיקים היא הצדיק תועלת שעיקר, ליבו אל שם איש ואין. לישועה ומעתירים מתחננים, לקברו ותושייה עצה ממנו ליהנות, הדרכה ממנו לקבל, לאורו להיטות ניתן כאשר. בחייו, לשון כנגדו משחיזים, אותו רודפים, בחייו אותו מצערים, אחת ולא! ולהיוושע להתברך, קיברו על לעלות כדי, קיצו את מקרבים . סכין לא אם...
