)לד,יד( הארץ את תרתם אשר הימים במספר
ידרשון יום יום ואותי
אחד לכל, לנו הוא שייך – מכך ויותר, לפרשתנו הוא ושייך, בגמרא סיפור מצינו לישיבתו מביתו רגלי ללכת היה רגיל, יעקב רבי של אביו, אידי רב: הסיפור וזה! מאתנו באמצע והגיע, הסוכות חג לאחר מביתו יצא! חודשים שלושה מהלך, יוחנן רבי של הסדר שבליל לאשתו הבטיח כי, חזרה ללכת הוצרך וכבר – בישיבה אחד יום שהה. החורף אחד יום למד, הקיץ באמצע לישיבה הגיע, הפסח חג לאחר מביתו יצא! בביתו יהיה, בביתו בחגים להיות לאשתו הבטיח כי. עקבותיו על לשוב והוכרח!