לא , היו נבערים. חיילים פלוגת שמרה, נידחת גבול בנקודת, הישימון בלב משלט על הנפש עזי הילידים משבטי. וכתוב קרוא ידעו.
היום דרכם ויעבור הספר במחוזות מסע עורך העצר יורש שהנסיך ידיעה הגיעה , בעננת הבחין העין חד המפקד. זכר אין ולשיירה, חלפה היעודה השעה. הצהריים בשעת הנסיך שיירת, במרחק שם ניטש מאבק: ונחרד, במשקפתו האופק את סקר, רחוקה אבק ברגע הגיעו. בדהרה ופתח סוסיהם על עלו, הפלוגה בני את הזעיק מיד. למארב נקלעה וייסוריו עינויו, השבי מחרפת הנסיך את הצילו. עבר לכל האורבים את והפיצו, המכריע. למשלט שבה והפלוגה, במסעו המשיך הנסיך.
להודות מבקש, הבירה לעיר מזמנם המלך: והודיעום, להחליפם באו שבועיים כעבור איך , לטרקלין נכנסים איך לימוד: ומייסר מייגע תהליך החל. בנו הצלת על אישית התשורה על מודים איך, לשאלותיו עונים ואיך קידה קדים איך, המלך לפני מתייצבים הדורים בסף נכנסו. הגיע המיוחל והרגע, עבר זה גם . מלפניו יוצאים ואיך הצפויה לחץ המלך. לצדדים בהשתאות להביט ולא ההדר למראה פה לפעור שלא נזהרו, במדיהם ויצאו לאחוריהם פנו, שלימדום כפי והודו קדו. תשורתו והושיט זה אחר בזה ידיהם כל. שבידם המעטפות את בלהיטות פתחו, בחוץ לבדם כשהיו , עתה. לרווחה נושמים שטרות חפיסת ממעטפותיהם הוציאו, לבם בכל למלך הודו, בתרועה פרצו החיילים משתה בערב כספו יבזבז האחד. בתשורה יעשה מה בתורו הכריז אחד וכל, נכבדה בכסף יקנה ורביעי חיסכון חשבון בו יפתח שלישי, למשפחתו ישלחהו האחר, והוללות המסגירות חמצמצות בפנים עמד המפקד, בשמחה השתתף לא אחד רק. הדורים בגדים הוא. הפלוגה את שגייס, הוא. בסכנה שהבחין, הוא. מכולם, הוא דווקא. נפשו מפח את, לא, הנסיך את שהציל, הוא. מבוכה בו הטיל, האויב מערך את והבקיע ראשון ששעט שקיבל במעטפה , מאומה לקנות לא, לחסוך לא , להתהולל יוכל לא! אחד שטר ולו קיבל לקרוא ידע לא שהרי! ברצפה והטיחו, באכזבה קימטו! משורבט נייר דף אלא היה לא, ומשכורת , ידיים רחבת אחוזה, אצולה תואר לו והעניק, לשר מינהו שהמלך יידע ומאין המדבר בישימון השומם המשלט אל חייליו בראש וחזר פנה מאוכזב? עתק...
ורואים עומדים ואנו, עם ומולדת ארץ חבל קיבלה אומה כל! כך כל ונוקב , הוא משל יהלומים בקונגו, נפט בעירק, נהרות שופעות בטורקיה, פסגות אוויר בשוויץ: ותוהים, נחטא בל , חלילה, חלילה. מה ונחנו, בקליפורניה פירות, בסיביר גז . זהב אפריקה בדרום! את רבנו משה הזהיר כך שעל, שחיבר הזכות בספר כתב ל"זצ ם "הרי חידושי בעל הצדיק היא הטובה . "מעמיקה ובהבנה פנימית בראיה", היא מה הארץ את וראיתם : "המרגלים, היא השמנה ! "היא טובה כי וראו העמיקו, כרעה נראית שטחי במבט אם גם ": רעה אם, ודשנה היא שמנה כי ותמצאו התבוננו, כרזה היא נראית שטחי במבט אם גם": רזה אם! "מרום מתנת כי . לנוחליה בה צפון טוב כל כי דעו תמצאו לא אם גם": אן אם , עץ בה היש מצוותיו בקיימו', ה לעם אלא נגלית טובתה שאין אלא. המלכים מלכי מלך תשורת , היא וממנו, הבריאה מבחר שהאדם בהקדמתו " החינוך" ספר בעל כתב וכבר. לפניו חן ובשאתו בכדור גם הדבר וכן. "התורה ניתנה ולו, האנושי המין מבחר שהם ישראל עם נבחר בה להושיב ובחר, ישראל ארץ היא שבו המובחר כי' ה וידע, נבחר חלק בו יש: הארץ ומקום התורה משכן להיות נבחרה כן ועל, ירושלים היא שבה והמבחר. האדם מין מבחר המרגלים השכילו לא!" הברכה את ' ה ציוה שם כי, הארץ כדור כל יתברך וממנה, העבודה מאוד מאוד הארץ טובה" כי וכלב יהושע לקריאת שעה לא והעם, הצפון הטוב על לעמוד". כבד כה בעונש ונענשו, ותשורתו' ה מתנת על דיבה בכך והוציאו.
על אנו מודים מזון ברכת בכל הן. לקח ולהפיק ללמוד, הנצח בתורת הפרשה ונכתבה נשכיל. מחדש הנחלתה מבקשים העמידה ובתפילת שמע קריאת בברכות, הארץ הנחלת, על ונודה, אבותינו זכו שלא למה שזכינו נדע. קטרוג נעורר ולא דיבה נוציא לא שלפחות הארץ וטובה, בפז תסולא לא המלך שמתנת נדע" לקרוא יודעים איננו " אם וגם. זכייתנו מאוד מאוד!
