סיפור המזוזה והפסוק וראיתם אותו

סיפרתי . ם"סת כתיבת מענייני ודיברנו ם"סת סופרי כמה בביתי נאספו אחת פעם הביא. ביתך מזוזות לי הבֵא, החכם לו אמר, החכם אצל הלך, בעיניו חש אחד אדם, להם וזכרתם אותו וראיתם, "בפסוק" וראיתם" שתיבת ומצא, המזוזות את החכם בדק. לו" ם "סת סופרי, להם אמרתי. המופת מן הסופרים כל התפעלו. מחוקה, השער שבמזוזת ופרשת נאמר ציצית בפרשת" וזכרתם אותו וראיתם" הפסוק! אתם ארצות עמי? אתם חביבים כמה וראה בוא: ואמר מרדכי חכם הוסיף. במזוזה כלל נכתבת אינה ציצית המופת מן נתפעל שלא מי ראיתי ולא, זה מעשה סיפרתי פעמים כמה. ישראל על מופתים, יודע שאינו מישראל אדם לך יש וכי. במזוזה כלל נזכר אינו הזה שהפסוק שהזכרתיו עד משתכחת ישראל על מופתים שחביבים מתוך אלא, במזוזה נכתבת אינה ציצית שפרשת תורתם.